בנימין בני יונסי ז"ל

קורות חיים

בנימין (בני), בן אמיר ורחל, נולד בכ"ח באלול תשל"ו, (23.09.1976), בקרמשה, איראן. עלה מאיראן בשנת 1979, בהיותו פעוט בן שלוש. משפחתו השתקעה בנהרייה ובני למד בבית הספר היסודי גולדה מאיר. הוא המשיך לתיכון עמל, שם למד במגמה הריאלית, התמודד בהצלחה עם מקצועות הכימיה, הפיזיקה והמתמטיקה והגיע להישגים טובים.

בני נהג להשתתף בתחרויות רבות. כבר בכיתה ז' זכה בחידון התנ"ך הבית-ספרי. בכיתה י' זכה שוב בחידון הבית-ספרי והשתתף בחידון המחוזי. בכיתה ט' הוא זכה במקום הראשון בתחרות רכיבה באופניים של המחוז הצפוני. בבית ספרו הוא כונה "הזמיר", על שום קולו הערב. תמיד גויס לטקסים בבית הספר, ושר במקהלת אפי נצר ובמקהלת "קולות עמל".

בני היה צעיר יפה תואר, שקט ונעים הליכות. היה שאפתן, אך דרש מעצמו ולא מאחרים. בשנה שלפני מותו עבד בחופשה וחסך כסף, בו קנה אופני הרים לו ולאחיו הצעיר. כשאופניו של האח נגנבו, מיהר לתת לו את אופניו החדשים, והוא עצמו רכב על אופניו הישנים.

לפני הגיוס עבר בהצלחה את המבדקים לקורס חובלים, ובמקביל נרשם לעתודה. הוא עבר את הבחינה הפסיכומטרית בציון מרשים והתקבל ללימודי כלכלה באוניברסיטת חיפה.

בני הירבה לעסוק בפעילויות ספורטיביות וביניהן טניס, כדורסל, כדורגל וריצה. חייו נגדעו בשעה שהתאמן בריצה, בתקופה בה הגביר את אימוניו הפיזיים לקראת גיבוש צבאי שעמד להתקיים וכן התכונן לבחינת הבגרות בספורט, שכללה את אותו מסלול ריצה שבו התאמן.

ביום שישי כ"ט באדר ב' תשנ"ה, (31.03.1995), בשעות אחר הצהריים, רץ בני ריצת-כושר מראש הנקרה דרומה. אחד מטילי הקטיושה הרבים, שנורו אותו יום מלבנון, פגע בו פגיעה ישירה והרגו.

בני היה בן 18 וחצי שנים במותו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בנהרייה.

להנצחתו החליטו חבריו שמסלול ריצתו - מראש הנקרה לנהרייה - יהיה מסלול כושר קבוע באזור.