רס"ל חיים ירדני פוסמנטיר ז"ל

סגן שניר, הקש"א של גדוד קהלני ("עֹז"), לא האמין למראה עיניו. הוא עמד על גבעה המשקיפה אל "עמק הבכא".
הוא עמד עם 15 טנקים שנשארו לפליטה מגדודו של קהלני. 15 טנקים אחרונים. הסכר היחיד בפני השיטפון הגדול, שעתיד לגאות מהרמה ולשטוף את בקעת החולה. אבל גם גדוד טנקים שהצטייד צריך לתדלק. הטנקים מצולקי השריון ירדו למטה, ועל הגבעה, מול "עמק הבכא", נשאר קצין הקישור סגן שניר. עליו הוטל לעצור את טור השריון.
שניר כמעט שלא האמין למראה עיניו. הטנקים הסוריים נעו בשלוש שדרות. טנקים נוצצים. הם נעו בשורות ארוכות,
מפלצות פלדה כבדות הרומסות בשרשרותיהם את סלעי הבזלת.
על הגבעה ממול עמד רק קצין סיוע. בידו מיקרופון. זה היה כל נשקו. הוא הפעיל את הארטילריה. היא ירדה צפופה. 20 דקות של אש ארטילרית מהירה. קצב מקסימלי. "עמק הבכא" העלה עשן. ארבעה טנקים סוריים נפגעו, ואז יכלו הטנקים של קהלני לעלות ולהמשיך את הציד. הציד שהתפרסם אחר כך כקרב הכידונים ב"עמק הבכא". קרב של קנה מול קנה. מאוחר יותר, כאשר בדקו את הגבעה השולטת על "עמק הבכא", מצאו שם במחק עשרים מטר זה מזה תרמילי פגזים של תותחי הטנקים הסוריים. דומה שמעולם לא נערך קרב כזה מטווח כזה.
מפקד הסיוע של החטיבה (חטיבתו של יאנוש), אריה מזרחי, שניסה לנתח קרבות אלה מזווית ראייה של תותחן, אומר": "דומה היה שהסורים פחדו לא מ-15 הטנקים של קהלני, שחסמו בפניהם את הדרך לשטוף ולגלוש מרמת הגולן, אלא משבעת גדודי הארטילריה שירו לעברם. עובדה שהם ערכו פשיטה של מסוקים, עם יחידות קומנדו מובחרות, כדי לפשוט על גדודי הארטילריה שלנו ולהשמידם. ביומיים הראשונים של המלחמה ערך חיל האוויר קרב קשה, ולא פעם נשארו השמים פתוחים לחדירת סורים. הם השתמשו בפרצה הזאת והחדירו כוח קומנדו מונחת במסוקים. הם הנחיתו את הכוח באזור ציר חת"ם שבאזור רמת הגולן.תותח "פריסט" שלנו, תותח מתנייע, הוא שירה לעבר אחד המסוקים והצליח להפיל אותו במקלע 05. שלושת המסוקים האחרים הושמדו על ידי יחידתו של יוני נתניהו ז"ל, שפשטה עליהם.
הקרב על "עמק הבכא" נכנס זה מכבר להיסטוריה של לחימת צה"ל. הקרב הזה הוא שחרץ בסופו של דבר את גורל המלחמה ברמת הגולן. במקרה הזה לא רק נתנה הארטילריה כתף, אלא גם היתה כמעט הגורם המכריע בהשמדת טורי השריון הסוריים, שזרמו בעקשנות וגדשו את "עמק הבכא".
מפקד הסיוע, אריה מזרחי, קיבל באלחוט הודעה, כי לרשותו עומד "שקם". סיפר מזרחי: "הבנתי שאף אחד לא יודיע באלחוט, שהגיע סוף סוף "שקם" ליחידה. אבל לא ידעתי איזו יחידת קטיושות. הן הגיעו בדיוק בזמן. הצבתי אותן לכיוון "עמק הבכא". תוך דקה אחת הן ירו 144 רקטות, ו"עמק הבכא" עלה בלהבות. רק לאחר הברד הארוחךרח הזה עלו הטנקים של קהלני אל הרמפות והשמידו את הטנקים הסוריים.
אחרי המלחמה ירדנו ל"עמק הבכא". ראינו את השלדות של הטנקים. הן היו שרופות כולן מאש ארטילרית".