תפריט נגישות

רס"ר אהוד אודי גולדווסר ז"ל

דברים לזכרו

אודי שלי - אמא

אתה ודאי זוכר את ילדותך הנפלאה והמאושרת, אנחנו מיצינו יום יום את מרכיבי הטעמים של החיים. כל יום היה חגיגה. היינו מבלים שעות רבות בים, בשדות - חוקרים ומגלים חרקים, פרחים, צפרים. הכל חמדנו לדעת. יצאנו עם מגדירים שמא ניתקל ולא נדע. וכשגדלת מעט, הרחבת את שטחי התעניינותך למכוניות וכבר בגיל שלוש ומחצה, זיהית כל מכונית על הכביש ואני תמהה מהיכן ואיך למדת. היית מכריח אותי לגשת לכל המכוניות ולבדוק את כל פרטיה. אני קוראת - אתה מטמיע את המידע.
ועוברות השנים והתאווה לידע רק מעמיקה אצלך. וכולך סקרנות. הידע שלי כבר אינו מספק ואתה עובר לקריאה מרובה. קורא המון והכל. גם נהנה מתכניות הטלוויזיה והרדיו. שטחי התעניינותך מתרחבים ועכשיו גם בטיסנאות וצילום אתה עוסק. אני, כאמא יהודיה לוחצת, רושמת אותך לחוגים שונים וכמובן גם לשעורי פסנתר. איך לא? ברבות הימים מתגלה לי שאתה ניגנת להפליא, אולם רק מתוך זיכרון וכלל לא טרחת ללמוד תווים בשעורים. כמובן שבהמלצת המורה שטענה שאינך מתקדם בקצה הראוי, הפסקת את שעורי הפסנתר אולם את האהבה למוסיקה כבר אי אפשר לעקור ואתה לומד בעצמך לפרוט על גיטרה.
בן 13 שנים לערך, עברנו לתקופה בת שלוש שנים לגור בדרא"פ, דרבן. אתה נחוש בדעתך שאינך עובר לשם ואת הגיהינום הראשון כבר העברת אותנו שם - התחבאת לשעות מרובות כשכל הקהילה מחפשת אותך ואני כבר מדמיינת איך אתה מתבשל בסיר של אוכלי אדם. ניצחת ואתה חוזר לארץ ומתגורר אצל דודתך למשך השנתיים הבאות. אבל נהנת לבוא לבקר אותנו ולחרוש את דרא"פ כמו גם את הקרוגר פארק. שם אתה מתוודע לטבע ועוצמתו החייתית. אתה גם מרבה לצלם. ראשית דרכך בצילום, גם צילום אמנותי שכן אתה מחפש רגעים ומשמעויות בצילום הרגע. אתה פעיל בקלוב התעופה עוד הימים שלפני המילואים מהם לא חזרת. גיליתי, במאוחר, שבנית טיסנים שאין כדוגמתם.
החיים טובים אליך וטבולים בהמון אהבה. את האהבה הזו אתה רוצה להחזיר בדרך משלך ואתה בוחר ללכת ללמוד בטכניון לתואר מהנדס סביבה. כך תוכל לבנות מערכות ואמצעי הגנה לטבע אותו אתה כל כך אוהב ומעריץ. בו אתה מטייל ומצלם. רוכב על אופנועים ואופני שטח. אבל אם לא די לך בתגליות על פני האדמה, אתה מחפש גם לגלות את הים ומצולותיו. לכן אתה מוציא תעודת צוללן וגם משיט יאכטות. דווקא את זה אני לא מבינה. אתה הרי אהבת לא כל כך לשחות בים. אבל אולי בכל זאת, יש משהו בגנטיקה - הרי אביך רב חובל.
אז כזה אתה. איש של שמיים (טיסנים) מים (צוללן ומשיט יכטות) יבשה (ידע עצום, צילום, אופנועים, אופני שטח) והמון המון חברים. אני המומה מהכמות הרבה של החברים שאיתך. ותמיד יש לך זמן לכולם ולכל. תגיד? כמה שעות ביממה? מהיכן אתה מקבל תוספת של שעות ביממה? מהיכן את המקבל תוספת של שעות ביממה כדי להספיק את הכל?
רגע!! הספקת גם להתחתן עם שאהבה נפשך כבר תשע שנים. החתונה נערכה בתיאום עם הגעתנו לביקור מולדת. 14 לאוקטובר 2005. היום הכי מאושר בחייך, ובחיינו. אבל זה גם היום האחרון שבו אנחנו ראינו אותך. יום לאחר החתונה אנחנו חזרנו לדרא"פ ומאז לא ראינו אותך שוב.
קרנית ואתה חיים באושר רב עם שתי חתולות וכלב מאומץ. מתאים לך לקרוא לו "מישהו".
אתה הספקת במשך עשרת החודשים עד לחטיפה לסיים את התואר, להשתתף בבניית מזל"טים בטכניון ולצאת לתחרות עולמית בארה"ב, לחזור עם פרס שזכיתם בו אתה וחבריך לבנייה וההטסה. אמור היית להתחיל את התואר השני באווירונאוטיקה.
ביום ה - 12 ליולי 2006 יצאת לסיור כל כך שגרתי שממנו לא חזרת. ההאמרים הותקפו, שלושה מחבריך נהרגו, תומר נפצע ולאלדד רגב ואתה נחטפתם ללבנון ע"י החיזבאללה.
שנתיים אחרי החטיפה ב - 16 ליולי 2008 הוחזרתם הביתה.
יום הולדתך חל ב 18 ליולי
יהי זכרך ברוך
אמא

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה