סא"ל מאיר מכס בינט ז"ל

אלבום תמונות

"נר שכבה בתא כלא אפל במצרים בחג החנוכה תשט"ו – מאיר לנו את הדרך" - גיל ברנר על הצד האחורי של האנדרטה המקסימה לזכרו של מאיר בינט אותה עיצב ופיסל יובל לופן מקיבוץ גינוסר.
ב- 30 לינואר התקיימה בכפר חסידים השייכת למועצה האזורית זבולון – טקס חנוכת האנדרטה.
גיל ברנר הוא היוזם, הדוחף והמבצע של פרוייקט הנצחה זה שהגיע לשיאו בהצבת הפסל בכפר חסידים ביציאה ליגור ועל שביל ישראל – מקום נהדר ונכון להציב בו זכרון למאיר בינט.
האירוע היה מרגש, נפלא, מושקע ובכלל מעל ומעבר לציפיותי וברצוני להודות למר דב ישורון ראש מועצת זבולון שדאג לכל ממש בהתראה קצרה. עד שלושה שבועות לפני המועד לא היה ידוע היכן האנדרטה תמוקם – לא קל היה למצוא מקום שישמש לה אכסניה.
המועצה דאגה לכל הפרטים באופן מקצועי ביותר –מהכנת האתר לטקס כולל הצבת דגלי המדינה וכיבוד ועד למנחה ותוכנית של מוסיקת רקע, זמרת נגן קלידים וסקספוניסט. בלי הכנה מוקדמת הגיעו לשיר "בית פשוט בית" שכתב יהודה צירקל על בסיס טקסט שכתב בינט המבטא את אהבתו לארץ וניגנו אותו ברקע. גם מזג האויר הסביר פנים - הגשם של סוף השבוע פסק והשמיים היו בהירים. האויר נקי וקריר והאוירה - מכבדת.
ככל הזכור לי - לא היה אירוע כזה לכבודו של מאיר בינט באופן אישי מאז טקס העלאתו של אבי לדרגת סגן אלוף ע"י שר הבטחון יצחק רבין בספטמבר 1987. להתרשמותי היו הפעם יותרר משתתפים. וכמעט כולם כאלה שבחרו להשתתף. בהחלט לא מובן מאליו ומחמם את הלב.
אחרי מלות תודה לכל אלה שנשאו במלאכה והביאו את הפרוייקט "עד הלום" - נשאתי דברים, הסברתי את הקשר של אבי לכפר חסידים וציינתי את ברוריה בן-גל זמיר, בתם של דוד ושרה זמיר ששבביתם בכפר חסידים התגורר מאיר במהלך מאורעות תרצ"ו - ט, שם למד את ענפי החקלאות, השתתף בקורס של ההגנה - יהושע גלוברמן מראשי ההגנה הקצה נשק בלתי חוקי לאימונים, האחראי על השמירה בכפר שיבץ את מאיר בשמירות ואימונים בנשק זה. השהות במקום חיזקה את רצונו של מאיר להיות חלק מההתיישבות העובדת.
את שאר הדברים שנשאתי בטקס ניתן לקרוא לאתר לזכרו של מאיר בינט, אבי
http://www.meirmaxbineth.org/?cat=26
לסיום דברי הבאתי קטעים מתוך "שבילי הגבורה" שכתב יצחק שדה
בחרתי בטקסט זה מאחר שהוא נראה לי מתאים לגבורת אדם שיוצא בשליחות המשרתת את הכלל והמדינה, הגבורה של אדם הנלחם על רעיונותיו, הגבורה שבהקרבה "... השליח, הפועל רק בשם שולחיו למען שולחיו, ובמידה שזה נחוץ לשולחיו רוחב הבסיס קובע את גובה הפסגה...אין גבורה בלי מטרה הומאנית ובלי הומאניות, כי עיקרה חיוב ה ח י י ם. החיים על כל גילוייהם הטובים".