מחלקה 2!!
הרבה יותר קל תפקד בתור סמל מחלקה במשך חצי שנה, מאשר לשבת עם עט ביד ולנסות להעלות משהו על הנייר. הגעתי אליכם ישר אחרי קורס מ"כים, מ"כ צעיר וטרי. הגעתי אליכם עם הרבה מאוד עקרונות, כשהקו המנחה אותי לאורך כל הדרך הוא מה שפחות ל"טרטר".
אתם, בעוד שלושה חודשים מ"כים, אז אני רוצה שתדעו, שישנן שתי שיטות עבודה, הראשונה אומרת, שהמ"כ אומר פעם אחת, ואם לא עושים - אז יבינו דרך הרגליים. והשיטה השניה אומרת, שאם לא מבינים - אז עדיף להסביר ורק במקרים קיצוניים ל"טרטר". (אני מדבר על חיילים בגדוד ולא בסנור). אני דגלתי בשיטה השניה. וכשאני מסתכל לאחור אני שמח להיווכח שלא טעיתי!!.
אני רוצה שתדעו, מחלקה 2, להיות בצנחנים זו זכות ולא חובה! מעטים החיילים שזכות זו נופלת בחלקם, ועלינו לעשות הכל על-מנת להוכיח שאנו זכאים לזאת. נכון לפעמים ה"ניג'וסים" מעצבנים, והקדרים מרגיזים, אבל זיכרו: כל הדברים האלה בונים חייל ואח"כ, כשאתם בגדוד, וסוף סוף סומכים עליכם ומוציאים אתכם לפשיטה (רמת ארנון) או נותנים לכם לשכב במארב, זה הסימן שאתם כבר בוגרים. פעם היינו קוראים "מבצעית" לאבטחה בשכם. היום "מבצעית" זה שם למארב או פשיטה.
אני רוצה שתדעו, ש"לקטר" זה הדבר הכי קל שאפשר לעשות, אבל חייל בוגר, פלוגה בוגרת, ניכרת בכושר הסבל שלה וכן בבגרות שלה. חייל שמבין, חייל שלא "מקטר" בכל הזדמנות, הוא חייל בוגר.
אתם הולכים לקורס מ"כים, ואחר כך תהיו מ"כים וקצינים. בכל התקופה הזו תשכבו במארבים. אני רוצה שבכל מארב תסתכלו אחורה, תראו את אורות הישובים שלנו, ותדעו שאורות אלה דולקים רק מפני שאתם שוכבים עכשיו במארב.
לסיכום, מחלקה 2, אתם הולכים לקורס מ"כים, ובעוד 3 חודשים רובכם תהיו מ"כים בגדוד. כל מפקד חייב לזכור את התקופה שבה הוא היה חייל, ולזכור את הדברים שהוא שנא, וחייב להשתדל שלא לעשות זאת לחייליו.
אם אני רוצה לסכם את התקופה שהייתי מ"כ, אז אני חייב להגיד שנהניתי.
נהניתי להתאמן איתכם, נהניתי להיות איתכם בקו, בקיצור נהניתי. אתם מחלקה טובה מאוד אחת הטובות שראיתי.
ללכת איתכם במסעות זו היתה הנאה. הייתם מספיק בוגרים כדי לדאוג שמסדרי הכוננות שלכם יהיו טובים, בקיצור: הייתם מחלקה טובה מאוד.
היו ביניכם חיילים שנהגו להגזים, כמו אותו חייל שקרא לי בקשר בשעה 23.00 בלילה, כדי לשאול אותי מה שלום המחלקה, או כמו אותו חובש, שרצה לבדוק אם המ"כ באמת משלשל לפני שהוא נותן לו כדור. אבל אלה היו חריגים ולא נותר לי אלא לאחל לכם הצלחה בהמשך, ותמשיכו להיות טובים.
גאה בכם,
איתן לבב