רב"ט איתן פרץ ז"ל

אלבום תמונות

24.8.96

רואה את חברייך יוצאים לבלות,
וליבי מקבל צביטה.
גם אתה ביניהם היית צריך להיות
גם אתה אחד מהחבר'ה של הקבוצה הזאת!
ובכל פעם שאני פוגשת בהם, מחפשת אני אותך,
כי לראותם יחדיו איתך הייתי רגילה.
נזכרת אני ביום הפיגוע ולא מבינה למה,
למה דווקא אתה רצת, למה דווקא אתה נהרגת?
אבל בסופו של דבר מגיעה לאותה מסקנה תמיד:
אתה תמיד אהבת להגיש עזרה לא פחדת ובזת לסכנה.
לכן בפיצוץ הראשון להגיש עזרה רצת ובחייך שילמת.
נזכרת אני באותם ימים שבבית היית,
איך בילינו יחדיו, איך חגגנו את החגים ואפילו איך היינו "רבים".
אבל היום הכל השתנה, החגים כבר לא נראים אותו הדבר.
איתן, גדלתי איתך באותו הבית מהיום הראשון שהביאו אותי מבית החולים
ועד היותי בת 14, עת נלקחת מאיתנו, ממני.
אני מצטערת במיוחד שלא היה עוד זמן לגדול ולהתבגר כשאתה בסביבה.
מצטערת, שלא הספקתי להכיר אותך יותר גדול, או אולי גם להכיר את משפחתך.
אחי, תמיד אוהב אותך אתגעגע אליך, ומבטיחה לך שניפגש בסוף.

אודליה.