סמל יניב ברששת ז"ל

אלבום תמונות

אצל יניב זה לא ארך הרבה זמן, כעבור שלושה ימים, יניב רוכש חברים חדשים. הוא יורד למטה מתחיל לרחרח קצת בשכונה וממש ליד הבית הוא מגלה שבט צופים - "שבט חירם". באותו יום הוא מצטרף לשבט וכעבור כשבוע יוצא עם השבט לצפונבורי לשבוע ביערות הכרמל.
כעבור חודשיים יניב חוגג בר-מצווה. לפי בקשתו החגיגה גדולה כך רצה, הרבה אורחים, תזמורת, אוכל טוב, ריקודים והעיקר: רצה ללבוש רק חליפה לבנה. הוא בחליפה הלבנה כוכב הערב, 300 אורחים רוקדים ונהנים והוא בין כולם לא מפספס אף אחד. בסוף הערב אנשים מבקשים להיות מוזמנים גם בחתונה של יניב, חתונה שלא תהיה לעולם.
חטיבת ביניים יניב לומד בעמל נהריה ח-6, עם מחנכת שלא יודעת איך כועסים על יניב. תלונות עליו יש, הוא מאוד פטפטן אבל לפי טענת המחנכת חיה סגל, על יניב קשה לכעוס היתה אומרת "הוא כל כך חתיך ומושך שהבנות לא מפסיקות להציק לו ומתחילות איתו כל השיעור, הוא לא אשם". כאן יניב גם מצטרף ללהקת המחול של בי"ס בהדרכתו של חיים מילשטיין ובהמשך מצטרף גם ללהקת המחול היצוגית של נהריה. וכך הוא רץ מהרקדה להרקדה מוקף בהרבה חברים בעיקר בנות ואני כמובן רצה לכל הרקדה והופעה כדי לראות את יניב ומתמוגגת מכך שאנשים מתלהבים ממנו מגובהו ויופיו.
בכיתה י' יניב מצטרף ללהקת הזמר של ביה"ס וכך הוא רץ מהופעה של מחול להופעת זמר, משתתף בכל האירועים שנערכים בבית הספר. אם זה הופעות בחגים אם זה הדלקת נרות חנוכה אם זה חיקויים ואם זה שירה כשהוא נהנה מכל רגע.
באותה תקופה הוא לומד עם גולן פדידה ואבי גפני והם הופכים לשלישיה קבועה. שלושת המוסקטרים נקראו, לא רואים בנוף הנהריני אף אחד מהם בלי השניים האחרים - כמעט כמו אחים.
הבית תמיד מלא חברים חברות מסיבות הפתעה. אהבתי להפתיע את יניב בכל יום הולדת עם מסיבה.
הטלפון תפוס רוב הזמן ויניב הופך למעין מרכז כזה שכולם סביבו כולם אוהבים את חברתו. מבדר, מצחיק, מרגיע, תומך ומעודד את כולם.
גיל הצבא מגיע, יניב מתגייס לצה"ל והולך לגולני כמובן ביחד עם גולן ומאוד מאושר וגאה שכך יצא. ואני כמובן מאושרת שטוב לו וצמודה מידי יום שישי לגלי צה"ל כדי לשלוח ליניב וחבריו ד"ש עם שיר ולעודד.
שבתות שהוא נשאר בבסיס אנחנו נוסעים עמוסים באוכל. עוגות, שתיה, מנדרינות ובננות שיניב כל כך אהב, סיגריות כמובן ותמיד חבר או חברה - ברוב המקרים חברה שהצטרפה וכך מעבירים שבתות עם יניב.
במשך השנתיים וחצי של יניב בצבא הוא משרת שנתיים כסמל מבצעים בבי"ס למכ"ים. שנתיים בירוחם רחוק מהבית פיזית אבל קרוב נפשית קשר טלפוני יומי אפילו פעמיים שלוש ביום. מתקשר מדבר עם כל בני הבית אמא אבא אסף ליאת לפי התור. דואג שהכל בסדר, את אמא שואל אם אבא מרגיש טוב ואת אבא שואל אם אמא מרגישה טוב. מתעניין מאוד בלימודים של אסף וליאת.
יניב תמיד גרם למצב רוח טוב לכל הסובבים אותו וכך גם בשיחות הטלפון הביתה הוא שר שירים מעברו השני של הקו עושה חיקויים של זאב רווח, יצפאן, אונה בנאי וכל בדרן ותיק או חדש שאותו שמע.
כל שבת פנויה היה מגיע הביתה בד"כ עם חבר או חברה לעיתים רחוקות הגיע הביתה לבד. כחודש לפני מותו הגיע הביתה עם חברתו וכמו הרבה פעמים קודם לכן הגיע עם זר פרחים. אך הפעם הזר היה ליום האם יום האם שלא היה באותו יום. בבית עבדו צבעים ואני כהרגלי ראיתי את המכונית של חברתו וירדתי לקראתם. יניב מתקרב אלי מנשק מגיש לי את הפרחים ואומר "אמא זה ליום האם". אורית החברה צוחקת ואני ביחד איתה, כי היום לא יום האם. אני אומרת לו: "יניב זה לא יום האם באזורנו".
אבל הוא ממשיך להתעקש "אני שמעתי בחדשות באוטובוס בתל-אביב שזה יום האם וזה לא משנה איפה, בתל אביב או בנהריה אני הבאתי" וממשיך "אז היום יש לך יום האם".
אלה היו פרחים כמקדמה ליום האם פרחים אחרונים שקיבלתי מיניב ביום האם יניב כבר לא היה. אולי הגורל קבע שאני אקבל פרחים ליום האם שלא במועדו.
ב-5.1.98 יום שני שעה 15.15 בדיוק השעה שבה נולד, נקישה אחת בדלת ועומדים בפתח האנשים האלה שאף אחד לא רוצה לראותם ומנפצים לנו בבת אחת 21 שנים מאושרות עם יניב. ודי בהתרגשות מודיע לי קצין העיר שהוא שכן לשעבר שלנו בעכו ומלווה את יניב כמנהל אדמיניסטרטיבי של ביה"ס שבו למד יניב. הוא מודיע לי: "אני מצטער, קרתה תאונה, אנחנו לא יודעים במדויק מה קרה, אבל יניב נהרג". חרב עולמנו.
ב-6.1.98 שעה 14.00 אנחנו נוסעים לבי"ח בנהריה להפרד מיניב, פרידה קשה, ביחד עם אסף, דודים וסבתא אנחנו עומדים מסביב לארונו של יניב, יניב הילד השמח הטוב המעודד האוהב והתומך כל כך יניב בני הבכור שוכב בארון ללא רוח חיים, יניב ישן לעולמים הולך רחוק כל כך, למה?
בשעה 15.00, ב-6.1.98 נטמן יניב בבית העלמין הצבאי בנהריה ואני כמובן שוב לא מרגישה בגשם, אבל הפעם מצער וכאב,
נשארנו כואבים ופצועים בוכים ומתגעגעים לך יניב.
יניב - היית לי בן אוהב תומך ותמיד דואג, מסור ונאמן לנו לאחיך ולכל הסובבים אותך.
היית לי חבר וחברה, אתה חסר לי.

בגעגועים ואהבה
אמא