תפריט נגישות

רב"ט ליעד מלול ז"ל

ליעד מלול
בן 19 בנפלו
בן שושנה ורפאל
נולד בכ"ז באב תש"מ, 9/8/1980
התגייס ב-7/2/99
שרת בחיל האויר
יחידה: טייסת תחזוקה
נפל בעת מילוי תפקידו
בו' בכסלו תש"ס, 15/11/1999
מקום קבורה: נהריה
הותיר: הורים ואחות - ערגה

קורות חיים

ליעד בן שושי ורפי מלול אח לערגה נולד ב-9/8/80 בן בכור - בן יחיד - בן יקר - מתנת יום הולדת ה-21 לאמו שושי.

ליעד יפה תואר בכל גיל, אהוב ואהוד על כל מי שהכירו באמת ובעיקר נערץ בלי גבול על הוריו ואחותו.

ליעד למד בבי"ס יסודי ע"ש גורדון בעכו עד כתה ד'.

בכתה ה'-ו' המשיך בבי"ס יסודי ע"ש ויצמן בנהריה, בשל אהבתו הרבה לקריאת ספרים שימש כספרן בספרית ביה"ס.

בחטיבת הביניים למד בכיתת צרפתית בבי"ס עמל בנהריה ואח"כ בבי"ס תיכון עמל בנהריה במגמת חשבונאות - כולל תעודת בגרות מלאה ועובר את כל המבחנים בהצלחה רבה.

ליעד אהב מחשבים והמחשב היה חלק בלתי נפרד מחייו הוא אף סייע לילדים בחוג מחשבים במסגרת מחויבות אישית ועל כך קיבל אות הצטיינות.

כמו כן אהב ספורט על סוגיו השונים בעיקר כדורגל (אהד את קבוצת מכבי חיפה) וכדורסל (בעיקר NBA - קבוצת השיקגו בולס והעריץ את שחקנה מייקל ג'ורדן עליו ידע כל פרט טריויאלי מחייו המקצועיים).

ליעד אף הרבה לשחק כדורסל וכדורגל עם חבריו.

לליעד היה אוסף בולים ומטבעות מדהים אשר קיבל ואסף לאורך שנים וסידר בקפידה באלבומים את הבולים עפ"י נושאים ויבשות ואת המטבעות מירק הבריק ושמר בקופסה מיוחדת.

ליעד אהב מוסיקה וטלויזיה.

ליעד התגייס ב-7/2/99 ושירת בבסיס חיל האויר בתל נוף.



מתוך שנכתב לזכרו בספר יזכור בבסיס:



"בתפקידו היווה ליעד דוגמא אישית לחיילי הגף מבחינה חברתית ומקצועית, ליעד תרם רבות בעבודה ובשיפור פני הגף.

עולמו של ליעד סבב תמיד חברים, הם אהבו אותו והוא לא הסיר חיוך מעל פניו. בכל עת שנדרש, היה נכון לעזור, לתמוך ולהגן על חבריו."

ליעד נפל בעת מילוי תפקידו ובשל מילוי תפקידו.

הוא לא חש בטוב בשבוע השני של נובמבר 99. במקום לפנותו לרופא בבסיס, הרס"ר מורה לו ללכת לחדרו לנוח. ליעד חשב שאולי מנוחה תעזור לו וחיכה שירגיש טוב. אך לא. מצבו החריף ולמחרת הוא מגיע בכוחות כושלים למרפאה, נבדק ע"י חובש אך לא נכנס לרופא ומוצע לו ע"י אותו רס"ר להסיעו לתחנת רכבת רחובות שיגיע הביתה ואם צריך להתאשפז, שיהיה קרוב להוריו, כך חושב לו הרס"ר.

5 שעות ליעד היטלטל במצבו הקשה ברכבת, מגיע לנהריה חיוור וצהוב ומיד נלקח לביה"ח וגם שם בטיפול רשלני לא מייצבים את מצבו ואף מדרדרים אותו. וכך לאחר שלושה ימים ומחצה, ליעד נפטר. לא במלחמה, לא בקרב, לא בפעילות מבצעית ולא בתאונת דרכים, אלא כתוצאה מרשלנות.

ליעד, שכה אהב את המדינה ורצה בכל מאודו לשרת את המולדת ואף עמד לצאת לקורס קצינים, לא זוכה לשרת אפילו שנה. הוא נפטר לאחר 10 חודשי שירות.

האובדן הוא כה קשה לנו, והאבידה היא ענקית, חורבן עולמנו.

אין לנו יום ואין לנו לילה, כל יום עובר סתם ולאט.

אין שבתות ואין חגים ומבחינתנו אנו גם לא רוצים שיהיה, כי בלי ליעד, כלום, כלום לא קיים בשבילנו.

לאדם, ילד הוא העתיד ובלי ליעד אין לנו עתיד ואנו רק מושכים את עגלת חיינו המפורקת.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה