טוראי צבי צביקה קולפק ז"ל

קורות חיים

בן יצחק וצפורה. נולד ביום ד' באייר ת"ש (12.5.1940) ברוסיה.

תקופת היותו תינוק עברה עליו מתוך יסורים ותלאות, ובשנות השואה ניצל בנס כי בבוא הנאצים לא נתגלה מקום מחבואו שהיה אצל משפחה נוצרית.

כאשר הגיע לגיל שש, עלה לארץ כחניך "עליית הנוער", ונכנס לאחד ממוסדותיו. בכוחות עצמו החל לבנות את חייו לעתיד ואז הגיעה אליו הידיעה כי אשה קשישה מחפשת אותו, זו היתה אמו שניצלה גם היא בדרך נס מן השואה ולא מצאה שלווה בנפשה עד אשר מצאה את בנה בישראל.

ביולי 1958, כשהוא מלא אהבת הארץ, גוייס צביקה לנח"ל המוצנח. ומשם, אחרי שחרורו מצה"ל בפברואר 1961, התגייס למשטרה ועבר ישר למשמר הגבול. אחרי חיי הרפתקאות קשים במשמר הגבול עבר לכפר ורבורג, אשר את אחת מבנות המשפחות הוותיקות שבו לקח לאשה, שם הקים משק פאר בעזרת אבי משפחתה. צבי היה קשור אליו בכל נפשו וכשם שהיה קשור למשקו, כן היה מסור לאשתו ולבתו, וידע אושר. מזמן לזמן היה יוצא למילואים.

לפני מלחמת ששת הימים נקרא שוב לדגל ונלחם במסירות ובאומץ לב. רוח ההתנדבות מילאה את לבו והוא התנדב לצנחנים וחבריו לנשק ומפקדיו ראו בו לוחם, צנחן וידיד נאמן.

אולם ביום השני לקרבותיה של המלחמה, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967) נפל בקרב שנערך בעמדת פאג'י בירושלים הבירה.

הניח אשה ובת; אשתו היתה בהריון וילדה בן שלושה שבועות אחרי נפלו. הבן נקרא על שם אביו.

הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים.

חבריו לנשק הקימו מצבה לזכרו מול בניני פאג"י, הוא המקום שבו נפל (כיום רמת אשכול). כפר ורבורג, הוציא חוברת לזכרו במלאות "שלושים" לנפלו. בספר "מאריות גברו" של מפקדת הצנחנים הוקדש עמוד לתולדותיו ולתיאור קרבו האחרון.