תפריט נגישות

טוראי בנימין דויטש ז"ל

בנימין דויטש
בן 22 בנפלו
בן ברנה ויעקב
נולד בצ'כוסלובקיה - סלוטינה
בתרפ"ז, 1927
התגייס ב-1947
שרת בחטיבת גולני
יחידה: גדוד "ברק" (12)
נפל בקרב
בב' בטבת תש"ט, 3/1/1949
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: נירים
באזור עוטף עזה
מקום קבורה: גבעתיים - נחלת יצחק
חלקה: 60, שורה: 13, קבר: 21.

קורות חיים

בן יעקב וברנה. נולד ב- 1927 בעיירה סלוטינה שבצ'כוסלובקיה. היה ילד שקט וחביב על הבריות. ימי נעוריו, עד פרוץ מלחמת-העולם השניה, עברו עליו ב"חדר" שבעיירתו. בזמן המלחמה נספו הוריו באושבינצים. בנימין נשאר בבודפשט יחד עם שתי אחיותיו וכתום הקרבות נלקח על-ידי חיילי הבריגדה העברית לאיטליה, שם הצטרף לתנועת "הנוער הציוני" ולמד בשקידה את השפה העברית. מכתביו משם היו מלאי געגועים לארץ, וצער עלבון על מעצרם של מנהיגי הישוב בלטרון, לאחר ה-29 ביוני הנודע. עבר טלטולים בים, בתנאים קשים, עד שהגיע לחוף הנכסף באנית-המעפילים "שבתי לוזינסקי". ליד אשדוד, לפני הגיע האנגלים למקום, קפץ הימה מעל סיפון האניה, שחה כמה מאות מטרים והובא למקום-מבטחים כשהוא חולה בדלקת-הריאות. לאחר שהבריא נכנס לקיבוץ ועבד בנגרות.

בסוף 1947 היה בין ראשוני המתגייסים. תמיד חזר על אמרתו: "שמעתי כי בין הלוחמים הערבים נמצאים נאצים וברצוני לנקום את דם הורי". כשסירבו לקבלו לגיוס בשל ראייתו הלקויה, לא השלים עם הגזירה עד שהצליח להצטרף לשורות הלוחמים. בערב ההפוגה הראשונה נפצע ברגלו במשלטי סג'רה. צולע חזר לגדוד, כי לא רצה לשכב עוד במיטה, ופעל כאפסנאי בחטיבתו. כשנודע לו שהחטיבה עוברת לנגב, דרש לשתפו ב"מבצע עין" ומילא באומץ-לב תפקיד חשוב שהוטל עליו באחת ההתקפות הנועזות בגבולות הנגב. ביום 3 בינואר 1949, ימים אחדים לפני הפסקת האש, נפל מפגז האויב בנירים אשר בנגב. היה קבור בגבולות. ב-11.8.1949 הועבר לנחלת-יצחק.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה