קורות חיים
מרים, בת ג'קלין וחנן, נולדה ביום ט' בטבת תשכ"ו (1.1.1966) בנהריה. מירי למדה בבית ספר יסודי ע"ש "אוסישקין". כבר בצעירותה התבלטה בבשלות ובבגרות פנימית והקדישה את כולה לקריאת ספרים עד השעות הקטנות של הלילה. יכולת הניתוח המעולה הוזכרה במכתב המחנכת שלה בבית הספר היסודי, הגב' רחל פולקנפליק (סגנית ראש העיר כיום), אשר העלתה על נס את חיבורה: "המורה המצטיין".
מירי המשיכה בלימודיה בבית הספר התיכון המקיף בנהריה. זכרונה היוצא מן הכלל הביא אותה לזכיה בפרס שני בחידון הציונות האיזורי בעודה בשכבה הצעירה של בית הספר. היתה חברת "הצופים" וחניכיה ידעו לספר על טוב ליבה, יחסה האמהי ודמותה החינוכית ששאבו ממנה עידוד ודוגמה. התנדבה לעבודה ציבורית במוסדות של קשישים, ונתנה שעורי עזר לתלמידים נזקקים. היה בה יופי של אצילות ועדנה, רוך ותקיפות, חוכמה והבנה, יופי שהקרין הרבה חום לסובבים אותה.
מירי עברה את הבחינות למסלול העתודה האקדמית, ובהתאם לכך גוייסה לצה"ל, בשלהי דצמבר 1984. היא החלה את לימודיה כעתודאית, באוניברסיטה העברית, שם סיימה את לימודיה בהצטיינות, כמוסמכת למדעי הטבע, במקצוע הכימיה.
פרופ' בינו, אשר הדריך אותה בפרוייקט מדעי מסויים, ציין את כישוריה ויכולתה הגבוהה, להתמודד עם כל הספרות והידע, שאנשי מדע צברו במשך שנים רבות. היא עשתה זאת באופן מהיר מאוד, תוך חודש ימים כל הרקע התיאורטי של הפרוייקט היה מגובש. החלטתה לקבל פרוייקט זה, היתה מהירה ונחושה. כשישבנו לדון בחומר, היינו שווי ערך, ובשטחים מסויימים, מירי עלתה על הידע שלי, בצורה משמעותית. כל הגישה שלה היתה כשל איש מדע מנוסה. זכות גדולה נפלה בחלקנו, לעבוד במחיצתה, ולהנות מטוב ליבה ויושרה, מהאינטליגנציה שהיתה מעל ומעבר, פשוט משהו נדיר. אעשה הכל כדי שעבודתה המדעית תסוכם, תצא לאור, ותזכה להכרה בעולם המדע, וכך נישא את פרי עמלה.
בסיימה את לימודיה, בשנת 88', חזרה מירי לשירות הצבאי בדרגת קצינת מטה אקדמאי (קמ"א).
ביום י"ב בחשון תשמ"ט (22.10.88) נפלה בעת שירותה.
היא הובאה לקבורה בבית הקברות בחלקה הצבאית בנהריה. השאירה אחריה הורים, שלוש אחיות ואח.
באוניברסיטה העברית הונצח זיכרה, כאשר "מעבדות ציפויים" נקראו על שמה. כמו כן נחנכה מעבדת ציפויים על שמה גם ביחידה הצבאית.
אוהבי ומוקירי זיכרה, הקדישו חוברת זכרונות, בה נארגו שירים וסיפורים, מכתבים והגיגים שנכתבו עליה, ועל ידה.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקד היחידה: "מירי היתה יוצאת דופן בכשרונה, צנועה ונעימת הליכות. מוכנה לכל משימה בחריצות רבה, תוך כדי גילוי רגישות לזולת".