סמל מיכאל מיקי שור ז"ל

קורות חיים

מיכאל, בן אטי ואליאס, נולד ביום כ"ז באב תש"ח (1.9.1947), ברומניה, ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1950, בהיותו בן שלוש. הוא למד בבית ספר יסודי בעכו ואחר כך המשיך ולמד בבית הספר התיכון-חקלאי בנהלל. חבריו מבית הספר החקלאי, זוכרים אותו כנער מלא מרץ, יוזם ומארגן בחיי החברה של הכיתה. תוך שבועות מעטים התחבב מיקי על חבריו לכיתה וכולם העריכו את פעילותו ואת יזמתו בארגון ערבי חברה ומסיבות. מיקי היה אופטימי, עליז ורוחו טובה עליו תמיד. הוא ידע לראות את החיובי והיפה בכל דבר בחיים וגם ידע לעודד את חבריו בשעות מצוקה ולשעשע אותם בדברי בדיחה מרגיעים ובגישתו האופטימית. הוא אהב מאוד את השיעורים המעשיים בבית הספר, לרבות עבודה חקלאית מעשית בענפים השונים. את זמנו הפנוי מעבודה ומלימודים הקדיש לתחביביו. הוא היה חובב צילום ועסק גם בפעילות ספורטיבית. במיוחד אהב לשחות והיה יוצא עם חבריו לשחייה בלילות בבריכת המושב. בתום לימודיו, החליט לנצל את הזמן שנותר לו עד לגיוסו לצה"ל, כדי להשתלם בתחום הצילום. הוא התקבל לעבודה בסטודיו לצילום ושם למד והרחיב את ידיעותיו במקצוע הצילום, הפיתוח וההדפסה של תצלומים. לפני גיוסו עברה משפחתו להתגורר בנהריה.

מיכאל התגייס לצה"ל בתחילת אוקטובר 1965 והתנדב לחיל הצנחנים. הוא עמד יפה בטירונות הארוכה, הנהוגה בחיל ובסיומה נשלח לקורס צניחה. הוא היה גאה מאוד על היותו צנחן, למד הרבה מכל החוויות שעבר במסגרת שירותו בצנחנים ונהג לספר לחבריו על האימונים והצניחות ועל חייו בצבא. זמן קצר לפני תום שירותו הסדיר פרצה מלחמת ששת הימים. הוא לחם בסיני, בגזרה הצפונית, ולמרות שנפצע במהלך הקרבות, המשיך להילחם ולא הסכים ללכת לטיפול רפואי בעורף. בתום תקופת שירותו הסדיר השתחרר מצה"ל, ובתחילה התלבט אם להצטרף אל אביו ולעבוד יחד אתו בעסק המשפחתי, או ללכת בדרך עצמאית משלו. מאחר שלמד נהיגה בצה"ל וגם שירת חלק מן הזמן כנהגו של קצין בכיר, החליט להיות נהג מקצועי. הוא למד לנהוג באוטובוס והתקבל כנהג שכיר בקואופרטיב "אגד". בעקשנות ובהתמדה חתר לקראת המטרה הנכספת, להתקבל כחבר מן המניין בקואופרטיב, ועבד שעות רבות יותר מהנדרש ומילא בנאמנות כל אשר הוטל עליו. במשך הזמן הפך לידידם האישי של רבים מחברי הסניף במקום עבודתו בנהריה. בכל מקום ובכל חברה היה משתלב במהירות ורוכש לו ידידים. היום שהודיעו לו על קבלתו כמועמד לחברות, היה בשבילו יום חג וגם יום מבחן. הוא החל מגייס את כל משאביו הכספיים כדי לאסוף ולשלם את דמי המניה. להשגת מטרה זו מכר אפילו את הדירה שרכש בנהריה לאחר שנשא אישה. "מהדירה לא יהיו פרנסה ועתיד", נהג לומר לידידיו, "אבל מפרנסה בטוחה וטובה תמיד אוכל לרכוש דירה חדשה". אך הוא לא זכה להגשים את תוכניותיו.

במלחמת יום הכיפורים השתתף מיקי בקרבות הבלימה בסיני ואחרי כן היה בין הראשונים שצלחו את התעלה אל עברה המערבי. ביום כ"ח בתשרי תשל"ד (24.10.1973) נפגע הזחל"ם שלו בהתקפת פתע של חיילים מצריים במהלך סיור בעיר סואץ, והוא נהרג. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בנהריה. השאיר אחריו אישה ובן- מוטי, והורים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.