סמ"ר עמרם שטרית ז"ל

קורות חיים

בן אליס ויצחק, נולד ביום ד' באלול תרצ"ח (31.8.1938) במרקש שבמרוקו. בארץ הולדתו למד בבית-הספר היסודי "אליאנס". הוא הצטרף לתנועת הנוער הציוני "דרור" ובהיותו בן 13, בשנת 1952, עלה ארצה במסגרת "עלית הנוער". בני משפחתו נשארו במרוקו. עמרם נקלט בקיבוצים בצפון הארץ, במנרה ובגשר. הוא למד ועבד כטרקטוריסט וכרפתן.

באוגוסט 1955 התגייס לצה"ל, עבר אימוני טירונות כלליים והוצב תחילה בחיל-הצנחנים. אחרי כן הועבר לשרת במשטרה הצבאית. מינואר 1956 ועד נפילתו שירת כשוטר צבאי.

עמרם השתחרר מן הצבא הסדיר ולתקופה קצרה עבר לגור עם דודו בירושלים. בינואר 1959 חזר לחיי קיבוץ, תחילה במסדה ואחרי כן בקיבוץ יגור, שם נשא לאשה את דורית בת המשק ונולדו שלושת ילדיו. הוא המשיך למלא את חובתו לצה"ל כשוטר צבאי במילואים. עמרם לחם במלחמת ששת-הימים ואחרי המלחמה עזב את הקיבוץ ועבר עם משפחתו לעכו, שם עבד כמפעיל מתקן כימי במפעל פרוטרום. במלחמת ששת הימים גויס לשירות ובמהלכו הועלה לדרגת סמל.

כשפרצה מלחמת שלום הגליל נקרא שלוש פעמים לשירות בלבנון. בפעם אחרונה נקרא ביום 8.11.1982 והוצב כזקיף בכניסה לבניין הממשל הצבאי בצור. ביום כ"ה בחשוון תשמ"ג (11.11.1982) כתוצאה מהתפוצצות מיכל גז בבית הממשל, קרס הבניין וקבר תחתיו עשרות חיילי צה"ל. בין ההרוגים היה עמרם. ימים אחדים נחשב לנעדר, עד שזוהתה גופתו. בן 44 היה בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בנהריה. השאיר אחריו רעיה, שני בנים, בת, הורים, אח ושתי אחיות. אחרי נפילתו הועלה לדרגת סמ"ר.

מפקד יחידתו כתב עליו למשפחתו: "במהלך מלחמת שלום הגליל גויס עמרם פעמיים באופן פתאומי. בפעם השלישית נקרא למלא משימה קשה שהוטלה על המשטרה הצבאית. הוא היה חייל שקט, ממושמע ונאמן, אהוב על חבריו ומפקדיו ולא אחת התנדב למלא משימות, שאותן ביצע על הצד הטוב ביותר".