טוראי אהרון ארנולד רודיק ז"ל

קורות חיים

אהרן (ארנולד) בנם-יחידם של דורה והרמן, נולד בשנת 1929 ברומניה. עם פרוץ מלחמת-העולם השנייה היה עדיין תלמיד בית-ספר. עם בני משפחתו הוגלה מביתו ונכלא בגיטו בטרנסניסטריה. יום אחד לפני השמדת העצורים הצליח לברוח, ועבר בגניבה את הגבול לתוך רומניה. אהרן השלים את השכלתו בגימנסיה מסחרית והיה פעיל מאוד במחתרת של הנוער הציוני. הוא הצטרף להכשרת "הבונים" (הבלתי-חוקית) והעפיל לארץ בשנת 1946 באוניית-המעפילים "הגנה". בתחילה היה חבר מעוז חיים.

עם החמרת המצב הביטחוני בארץ לאחר החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות ופרוץ מלחמת-העצמאות בעקבותיה, הצטרף לשירות הנוטרים. סיסמתו היתה "כל יהודי חייב לדעת לעבוד בטוריה ולהחזיק ברובה".

ביום א' בטבת תש"ח (14.12.1948) יצאה מפתח תקווה שיירה בת שבע מכוניות ובה 48 אנשי תגבורת לבן שמן. כדי להפתיע, נסעה השיירה לא בדרך הרגילה, אלא דרך מגדל צדק ובית-נבאללה. השיירה הצליחה להתקדם למרות אש שנורתה עליה ממספר מקומות וחרף תקלות שאירעו לכלי הרכב. בהגיעה למחנות הצבא בבית-נבאללה נפתחה עליה אש כבדה על-ידי יחידה של הלגיון הערבי שהיתה במקום. בקרב זה נפל. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בפתח תקווה.

בקונטרס "איך נפלו גיבורים" הוקדש דף לזכרו.

תמונתו אותרה ע"י דורון לייטנר("לתת פנים לנופלים")