תפריט נגישות

לואיס לוי ז"ל

לואיס לוי
בן 41 בנפלו
בן גריג'יה ועזיז
נולד בעירק - מוסול
בתרצ"ו, 1936
התגורר בנהריה
התגייס ב-1954
שרת בחיל השריון
נהרג בפעולת איבה בהפגזה
בכ"ה בחשוון תשל"ח, 6/11/1977
מקום נפילה: נהריה
באזור חיפה, כרמל וגליל מערבי

קורות חיים

בשלהי 1977 נורתה הקטיושה הראשונה על נהריה, שהיוותה את יריית הפתיחה לתקופה קשה לתושבי האיזור, ובעיקר, גדמה את חייו של לואיס לוי בדמי ימיו. לואיס נולד ב-1936 כבן רביעי למשפחת עזיז וגריג'יה לוי, בעיר מוסול שבעירק.

ב-1951 עם העלייה הגדולה מעירק, בהיותו בן 15, עלה לארץ והתחנך בעליית הנוער.

החל דרכו בקיבוץ דפנה ולאחר זמן מה עבר לקיבוץ עין-חרוד.

ב- 1954 התגייס לצה"ל ושירת כחובש קרבי בחיל השריון. במסגרת שירותו הצבאי לחם הן בסדיר והן במילואים, בכל מלחמות ישראל (מבצע קדש, מלחמת ששת-הימים, מלחמת ההתשה ובמלחמת יום-כיפור).

לאחר שיחרורו מהצבא החל לעבוד במפעל איתנית בנהריה ובמקביל סייע לאחיו בשעות אחה"צ, (במתן עזרה) באיטליז המשפחתי.

ב-1964 נשא לאישה את דבורה דרויש, בת למשפחה מכובדת מהעיירה רכסים. לאחר סיום עבודתו באיתנית, החל לעבוד כעצמאי ופתח באופן זמני, חנות ירקות קטנה, כאשר במקביל החל בהכנות לקראת פתיחת עסק משפחתי מסודר.

ב- 6.11.1977, מספר ימים לפני חגיגת בר-המצווה לבנו בכורו, עוזיאל, יצא עם שנים מבניו, ששי ואלון, לבצע מספר קניות וביניהן לרכוש אופניים לבנו ששי. תוך כדי דבריו עם מוכר האופניים, נשמע רעם אדיר של פצצת מרגמה (קטיושה), שנפלה במרחק מה מלואיס ובעל האופנים, לנגד עיניהם של שניים מבניו. בתוך כך נפצע לואיס קשה והועבר במצב אנוש לביה"ח בנהריה, שם נקבע מותו. בן 41 היה במותו, איש עשייה שהגיע להישגיו במו ידיו ע"י עבודה קשה בכל חייו.

אהוב על הבריות, אב למופת ובעל לדוגמא.

הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים: עוזיאל, ששי, שרית ואלון. תהי נשמתו צרורה בצרור החיים.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה