"כְּשֶׁכֻּלָּם זוֹכְרִים, אֲנִי שׁוֹכֵחַ. וּכְשֶׁכֻּלָּם שׁוֹכְחִים אֲנִי זוֹכֵר. וְזֶה כּוֹאֵב עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לְהִתְאַמֵּץ לֶאֱסֹף אֶת הַשְּׁבָרִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶשְׁכַּח שֶׁאֲנִי חַיָּב לִזְכֹּר" (נתן זך)
משפחות יקרות, אחיי ליגון ולגאון!
עוד שנה חלפה, אך הכאב מסרב להגליד.
ההתמודדות שלנו היא קשה מנשוא, ובוודאי שאינה זקוקה ליום משלה בלוח השנה.
את הפצעים אשר לעולם לא יגלידו. גם הזמן לא ירפא. והלילות שטופי צער ודמע.
זכרם של הנופלים. תמונות פניהם וחיוכם, היקף פועלם, מורשתם וחשיבות תרומתם, מלווים אותנו כל העת.
החלומות שנגוזו והתקוות שנגדעו אינם מוצאים מנוח.
הזמן אינו מרפא, הוא רק מחדד את הכאב ואת גודל ההחמצה.
ובלב כבד ועייף אנו נושאים את חובתנו שהשאירו לנו יקירנו - משימה לדורות הבאים.
לקום כל בוקר ולהמשיך בחיים, לא לשכוח ולזכור כי "במותם ציוו לנו את החיים".
בגורלנו למדנו כי אין לנו ארץ אחרת, אלא איש את רעהו כשבט אחים גם יחד.
נזכור את הנופלים באהבה ובהכרת תודה עמוקה וכואבת.
מי ייתן ויבוא שלום על הארץ, ולא נדע עוד צער.
ויתקיים בנו הפסוק מתהילים "ה' עוז לעמו ייתן ה' יברך את עמו בשלום".
בחיבוק ובחיבה
סימה רוזנבאום
יו"ר יד לבנים נהריה