ניר רגב ז"ל

ניר, קונסומה, אחי
עברו פחות משבועיים מאז הפיגוע ואני עדיין לא מצליח לעכל את המחיר הנורא שהוא גבה מאיתנו.
עדיין לא מצליח לדמיין איך נשב כל החבר'ה בפאב בלי שתהיה שם להצחיק את כולם, בלי שתהיה "אסרטיבי" עם מי שלא בא לו לצאת, בלי שתגיד למלצרית שאתה היית מלצר באילת ושאתה יודע מה זה ברכאז' וקוקוט...
מי היה מאמין שבגיל 25 נצטרך לשבת ולסדר אלבום לזכרך, שכבר לא נשב על הדשא באוניברסיטה ונסתכל על בחורות, שלא נתערב יותר מי מהחבר'ה יהיה זה שיתחתן ראשון... זה בלתי אפשרי להפרד ממך כי זה כ"כ כ"כ לא נתפס.
שאני חושב מהו הדבר הכי חשוב שלימדת אותי, מהו אותו חלק ממך שימשיך איתי לתמיד, אני מגיע למסקנה שזה ללא ספק שמחת החיים שלך. חיית זמן קצר, קצר מדי, אבל לפחות בזמן שניתן לך ידעת לחיות. תמיד עם חיוך על הפנים, תמיד מביא אור ושמחה איתך לכל מקום ואדם בדרכך. לכל מקום שהגענו תמיד זיהו בך את החיות הזאת, אפילו בטיול האחרון שלנו לסיני איך שהגעת המקומיים נתנו לך את השם "בלאגן", ישר קלטו עם מי אפשר לצחוק...
אני יודע שבעולם הזה הכל זמני, כל מה שנולד חייב למות, גם החברים הכי טובים גם האנשים הכי יפים, ואני מתנחם בכך שאני יודע שהמהות האמיתית שלך - הנשמה, היא נצחית, לעולם לא נולדה ולעולם לא תמות. אז שמור על כולנו שם מלמעלה אחי, תמשיך להצחיק את כולם ושמור לנו מקום בפאב השכונתי כי בסוף עוד נפגש.

אוהב תמיד,
אלעד