קשה לי להיזכר ברמי כאח גדול, אח בכור האוחז בידי הקטנה. רמי היה אח המעניק בטחון, והוא היה מקור לגאוות המשפחה והשכונה.
רמי היה הראשון שהתגייס לצבא מבין ילדי השכונה.
בימי שישי בצהריים מחכים היינו לבואו. יגיע או לא יגיע היתה השאלה.
וכשדמותו היתה מופיעה באופק, כל ילדי השכונה היו רצים אליו לחבקו.
לאחד, היה נותן לחבוש את הכומתה, לשני היה צובט בלחי, מלטף את ראשו של האחר ולא שוכח לחייך ולהתעניין, להקשיב לכולם ולהחמיא "הו כמה גדלתם כשלא הייתי כאן!"
אחותו חנה חג'ג'