אלבום תמונות
אני עומדת פה ואני לא מאמינה שאני עומדת לדבר עליך קרן. הדמעות הן הכותבות, הכאב צורב שורף את הנשמה ופולח את הלב הדואב.
קרן יקרה איך אפשר לכתוב עליך בזמן עבר, שבכל מקום שהיית היתה לך נוכחות משמעותית.
כשנולדת אחרי 6 שנים של צפייה, ידענו אבא ואני שיש לנו בת מיוחדת, בת עם פנים מאירות ועיניים מדברות, היית שמחה וחייכנית לא התלוננת ולא בכית, היית ילדה סקרנית.
תמיד עצמאית, בכיתה א' רצית להישאר לבד בבית, ולשמור על אורית, אמרת לי: אמא אין צורך במטפלת שתשמור עלינו, אני אשמור. אף פעם לא ביקשת עזרה ודחית כל סיוע, אמרת לי: אמא אני מסתדרת אין צורך, יהיה בסדר.
ילדה בוגרת, חכמה, מתחשבת, צנועה ושאפתנית, ילדה שאפשר לסמוך עליה. אני יכולה רק לומר ילדה שלי מוצלחת.
לאורית אחותך היית חברה, היית לה את קרן - מודל לחיקוי, הייתן יחד בטוב וברע. הייתן מתווכחות ושרות, רבות ומשלימות, לימדת אותה להאזין לסוג המוזיקה שאת אוהבת, איזה סרטים כדאי לראות, בכל רגע מיוחד את זו שהיית איתה, לך קרן היא סיפרה את כל הסודות והליחשושים ומי כמוך הכיר אותה. דעתך הייתה חשובה לה בכל.
אבל עכשיו נקטע הכל, גדלתן יחד ועכשיו היא נותרה בת יחידה ללא אחות תומכת אוהבת ועוזרת.
קרן כל שלב ושלב בחייך ליווינו אותך ותמכנו בך בכל החלטה שלקחחת על עצמך. רק סיימת את לימודייך ובחרת להתגייס למשמר הגבול כבקרית גבול, בחירה שלא הייתה לרוחנו, אבל את בשלך. את הטירונות עברת במחנה 80, בהנאה מרובה. חזרת הביתה שזופה ומלאת חוויות, לא רצית שהטירונות תסתיים.
התחלת את הקורס בקריות הגבול, סיפרת לי שכמה בנות עזבו א תהקורס ואני רציתי שגם את תעזבי ואת בשלך, מסיימת את הקורס בהצלחה בציון 92, היית גאה לשרת במשמר הגבול ובדרכך רצית לתרום כמה שיותר.
הוצבת לשרת בגשר אלנבי, אבא ואני ידענו את הסכנות הכרוכות בנסיעות למקום. דאגנו לך וביקשנו ממך לבקש העברה למקום אחר, אבל את בשלך, אני עם נועה, יחד עברתן את הקורס, יחד שירתתן במשמר הגבול, במשמרות הייתן ביחד, יחד חזרתן הביתה ויחד נסעתן לבסיס. חברות טובות ואומנם לא נפרדתן, גם בעת הפיגוע באוטובוס שהסיע אתכן לבסיס, נהרגתן זו לצד זו.
את קרן שהיית מלאה בעוצמת החיים, בתקוות וציפיות לעתיד, ללימודים, לכתיבה ויצירה, כל תכניותייך נקטעו ונשארו לנו רק הזיכרונות.
קרן כל המילים שכל כך אהבת בעברית ובאנגלית לא יספיקו להביע את הגעגועים אלייך, את חסרה לנו מאוד, פערת בנו תהום עמוקה והשארת חלל המלא בכאב עמוק.
כמה חבל לנו שלא נוכל להמשיך להנות ממך.
אוהבים אותך, את בליבנו תמיד - אבא, אמא ואורית.