ניר רגב ז"ל

ניר
אפס!!!, כן ככה הייתי ואתה היית פותח כל שיחה איתי, כל שיחה הייתה נפתחת, מתמשכת ונסגרת בצחוקים, כן אין מה לעשות כזה היית אתה ואני אולי יותר מכולם נגררתי אחריך ויצרנו לנו סוג חיבור ייחודי רק לנו והדבקנו את כל הסובבים אותנו.
אני לא אשכח את אותה שיחת יום חמישי בלילה, התקשרת אליי וכרגיל צעקת עליי מה אתה יוצא ואתה לא מודיע ואני מה אמרתי - אתה רוצה לבוא - בוא!, אני יוצא בכל מקרה, ואתה לא באת, זאת הייתה שיחתנו האחרונה, אבל מי תיאר לעצמו שכך תסתיים שיחתנו האחרונה, עוד לא התחלנו את החיים והנה אתה כבר לא איתנו, אני לא אשכח את הטיול האחרון שלנו, כאילו הכל נכתב מראש, הכל היה ידוע, בחרו שם למעלה ש-3 שבועות לפני שתלך, אתה תבלה כמו שלא בילית הרבה זמן, ועוד עם מי - עם החברים הכי טובים שלך, ו-3 שבועות אח"כ כבר לא תהיה איתנו, ועוד באיזה תזמון - יום אחד לפני יום הכיפורים.
אני אישית לא מאמין - אף אחד לא מאמין, יקח לנו הרבה זמן לעכל דבר כזה, איך נקטפת מאיתנו בטרם עת, בטרם הספקנו לחוות את החיים האמיתיים, את החיים שאחרי הלימודים, את הבילויים, אנחנו מסתכלים אחורה ואומרים - עוד לא עשינו כלום, אבל על כמה דברים אפשר להיות מרוצים מכיוון שתמיד איתך היינו צוחקים, היינו עושים "בלאגן" כמו הטיול בסיני שבו ניתן לך שם חדש, היינו מחייכים, אם מישהו מאיתנו היה עצוב, מצוברח, או סתם לא מרגיש טוב היית מעודד אותו, מתקשר, תמיד שכולם יהיו מרוצים כי כזה היית - אוהב את החיים ואת הכיף והבילויים.
יש לילה אחד בסיני, אותו אני אקח אולי יותר מכל שבו פשוט לא נתת לי לישון, הסתובבת מצד לצד, הדלקת את המזגן, כיבית את המזגן, לבשת חולצה ארוכה, הורדת את החולצה - ככה במשך שעה, וכששאלתי אותך אמרת לי חם לי, איזה ילדה אתה, אחרי 10 דקות שוב פעם רעש בחדר, מה עכשיו שאלתי אותך, אמרת לי קר לי וככה פעמיים שלוש ברציפות, פשוט שיגעת לי את הצורה.
תראה אחי אני כותב פה ולא מאמין שאני כותב זיכרון לזיכרך, פשוט לא מאמין שאתה איננו עם מי אני יעשה עכשיו צחוקים וצעקות, מי יעשה רעש במסעדות ובפאבים, מי ישבור כוסות וצלחות מי יעשה את כל זה??, רק אתה היית כזה תמיד עם חיוך, תמיד נהנה מכל רגע בחיים.
הרבה כאב יש לי בלב אני לא מפסיק לחשוב עלייך ועל רגעים שהיו לנו ביחד כל רגע כזה כנראה היום כאילו שווה מיליונים, אם רק היית רואה כמה אנשים הגיעו להפרד ממך ברגעים האחרונים וכמה הם ואני בכינו היית מבין שאתה היית הכוכב, מסביבך נוצרו הרבה אנשים שאהבו אותך, פשוט היית כלה - היית מגנט כמו שהיה רשום לך על הפלאפון בלי הקליטה שלך.
אז זהו אחי או קונסומה כמו שהיינו קוראים לך, אוהב אותך מאוד, מתגעגע אליך, אין יותר מי שיתקשר אליי בטלפון חסוי ואם יהיה כזה אני בטוח יחשוב שזה אתה, תשמור עלינו למעלה כי אנחנו ואני אישית לא ישכח אותך בחיים ולעולם.

אוהב אותך ומתגעגע מאוד מאוד בכאב ובשמחה
חי יהלומי