סרן נופר בן שושן ז"ל

נופר היקרה,

קשה לי להספיד אותך... 30 הימים חלפו מהר בכאב רב עם הרבה סימני שאלה.
מנחמים רבים יאמרו כי את במרומים במקום הכי קרוב לשכינה, אך אין בכך כדי לנחם.
הרי לפני זמן לא רב עוד היית כאן עימנו, ואנחנו עדיין המומים וכואבים את לכתך.

מהיום שהגעת לתפקיד ראש הלשכה שלי – פעלת ברגישות רבה, במסירות נדירה ובתחושת שליחות, כבוד והערכה הדדית. השקעת את כל כולך בעבודה לצד שמירה על איזון נכון, יחסי אנוש ראויים לציון ונועם הליכות. הקפדת בכל משימותייך מהקטנות לגדולות – השאיפה למצוינות ניכרה בך בכל שעל ושעל, היית שותפה אמיתית, מפקדת לדוגמה ואישיות שאי
אפשר היה שלא להתפעל ממנה.


נופר,

כשעתידך לפנייך – הוכרעת טרם זמנך.
הורייך שי ואני - השתדלנו לעודד ולסייע מאז אשפוזך באותו יום חמישי. לא העלינו על דעתנו שהמערכה תהיה כה קצרה. כשאמרתי לך לפני חודש בבית החולים שהמתנה הכי גדולה שאוכל לקבל ליום הולדתי תהיה שתחלימי האמנתי בכך בכל ליבי.
אני מקווה נופר שמצאת את המנוחה.

קשה למצוא נחמה לחיים שנגדעו בגיל 24...
אם יש איזו שהיא נחמה – הרי שהיא מצויה בעובדה שחיית חיים מאושרים וטובים עם משפחה אוהבת ושהספקת לעשות דברים רבים ובעיקר שגרמת טוב לכל כך הרבה אנשים שאוהבים אותך.

משפחת בן שושן ושי היקרים,

לא כאדם זר לכאבכם אני ניצב כאן, אלא כקצין ומפקד שאיבד את היקרה שבפקודיי - זו שהייתה לי כבת. אני זוכר אותה, מעלה בדמיוני את זיו פניה, את חיוכה הרחב והצחוק המתגלגל. זוכר ומתגעגע. לא אחת בחודש האחרון עולים בי זיכרונות משותפים – שבהם חסרה לי חוות דעתה של נופר אודות החלטות שאני נדרש לקבל, חסרונה מורגש והוא בלתי ניתן למילוי.

לאורך כל 27 שנות שירותי בצה"ל לא הצלחתי למצוא את המילים שיביאו מזור או נחמה למשפחה שאיבדה את היקר לה מכל - כי אין מילים כאלה. מעולם לא הצלחתי לתת מענה לשאלת ה"אילו" הפרטית של המשפחות, שיחיו לכל אורך חייהן עם השאלות עד כמה יכלו יקיריהן לחולל, להוליד, לבנות וליצור אילו רק היו עדיין חיים לצידנו, שאלה שלעולם תיוותר ללא מענה.

היום אני מבקש לאמר לכם כי מורשתה של נופר חיה בתוכנו ולאורה אנו פוסעים. מורשת זו לנצח תהווה עבורנו צו לחיים של בנייה ויצירה, לרעות, לאחריות הדדית ולשותפות בנשיאת העול.

בשעה זו מבקש אני להשתתף באבלכם הכבד ולחבק אתכם בכאב. אני מבטיח כי נמשיך לבקר ולסייע ככל שנדרש. נזכור, נכיר ונאהב את נופר לעד.

תשמרי נופר מלמעלה על משפחתך היקרה – על ההורים רמי ואמירה והאחים – חן ומאי, על שי ועל אוהבייך.

"ברית אמת היא לנו, קשר לא נפרד
רק אשר אבד לי – קנייני לעד" (רחל המשוררת).