אהבתי והערצתי מאד את אלי, אלי היה מעורב בין הבריות אבל אם נתקשר למישהו היה הקשר אמיץ ובלתי מעורער עוד בהיותו עול בימים רכש מאביו את הכוח לכבוש את היצר, מעולם לא ראיתיו יוצא מכליו, היה לו כח סבל גדול ולא נטה לשפוך את ליבו ולתנות את צרותיו, בבית הספר בלט בחריפות שכלו והיה ידוע בינינו כשחקן הראשי של בית הספר.
אלי גרם לכולנו להתעלות מעל לקטנות החולין אם כי רציני היה מטבעו, היה בו כח בלתי מצוי להעניק אושר לאחרים ולשפוך סביבו חיוכים, יופי ושמחה.
היה לו טעם אסתטי מפותח להפליא, כישרונו המילולי תמיד גרם לנו התפעלות מחודשת, היה לו שיח מבריק וריתמוס מיוחד, אלי ללא ספק התפתח באופן נפשי מהר מאיתנו, היה דוגמא אישית לכולנו, אהבתי אותו מאד ואני יודע שהוא יחסר לי באופן אישי מאד.
שיר מספד לבן אחותי אליהו הי"ד
אליהו מתהפך בקרבנו כחרב
פוקדנו היה בית אם-אב ובית אח
עם ערב יצא אליהו - בא בוקר
תם יום - עוד יום - אליהו לא שב.
היה אליהו עץ זית מכסיף
היה אליהו חלומת העלים
היה אליהו אלון מעניף
אליהו היה התמיר בדקלים.
נולד אליהו בפסגת נהריה
רוחץ אליהו בנחל ירוק
אליהו שלנו הטוב והגבוה.
אהבנוך עד צחוק ודמעות.
היה אליהו שדה פלחה מורקת
היה אליהו עפעפי שחרית בקרעים
היה תפרחת תפוח צוחקת
היה הבשום בילדים
נגמל אליהו לאור ולתכלת
נועד אליהו לשבוע הרבה ימים
בן אחותי הגא, אליהו ברוש הילד
איך זנק מול טנק הדמים?
היה אליהו כאורן החורש
היה כתאנה החונטת פגים
היה אליהו הדס סבוך שורש
היה הלוהט בפרגים.
היה אליהו בבת ישראל
טפחוהו הכול שמש מטר ושרב
לפעול חיי עמק רע יהול
יחול ובטח רק לשווא
היה אליהו כצוק הגלבוע
היה כמעוף גשר נאדר
אמיץ ונועז וגבוה גבוה
עד אחרון רגעיו בטנק מול הצר
אליהו מסתופף בעמקי בתינו
היה הנתיננו אליהו כעמית
נושא בכפיו אל חשכת אבלינו
בן אחותי בו גאון אש תמיד