לכתוב על אלי אחי האהוב בלשון עבר זה לא נתפס, כי אלי איתנו יהיה לעד.
בכל יום בכל שעה בכל מקום הוא איתי בתוך ליבי, מול עיני עם החיוך על פניו שלא אשכח לעולם.
אלי תמיד היה גאוות המשפחה, הילד המוכשר והמוצלח תמיד. ראשון בכל דבר, בביה"ס כל כך הצליח והיה תלמיד מצטיין וחריף בשכלו כל המורים והתלמידים העריצו את חוכמתו, בצבא היה אלי מפקד מעולה בשיריון. אף פעם לא קיטר ולא התלונן גם כשהיה קשה.
באוניברסיטה היה סטודנט מצטיין בפקולטה למשפטים, וזאת לא סיים.
נעים הליכות היה אלי רגוע וטוב לב, כבוד רב העניק להוריו שהיו עבורו עולם ומלואו מהם הוא ירש את החוכמה ושלות הנפש - כל כך התגאו בו ההורים ותמיד ציפו שהוא יגיע לגדולות אך מלחמת יום הכיפור העכזרית גזלה אותו מאיתנו. וכך נקטעו החלומות.
זהו אחי היקר יותר לא נראה אותך בחיים, הגורל קבע זאת לעולמים והאור שהאיר בביתנו כבה בתוכנו נשאר חלל ריק - למה למה זה קרה לנו?
נוח על משכבך אחי היקר, הלכת צעיר ומלא חיים ועוד לא הספקת כלום - אכן אותך תמיד נזכור עם החיוך והיופי שעל פנייך - את הידידות הכנה והעמוקה שהיתה ביני לבינך תמיד אזכור ותמיד תשאר בליבי לנצח.
ובליבי תפילה שאלוהים יחזק את הורי השכולים שכל כך קשה קיבלו זאת והם כואבים כואבים מאד - כל כך אהבו את אלי.
זכרונות יפים השארת לנו איך נשכח מר גורלנו
אחותך האוהבת
דרנג ציונה