ב-6 ביוני, בשעה שתיים ועשרים אחר חצות, החלה ההנחתה הארטילרית המכינה להבקעה של גדוד 66. הארטילריה כללה: שתי סוללות של תותחי 25 ליטראות, שהפגיזו את גבעת התחמושת; סוללת 160 מ"מ, סוללת 120 מ"מ וסוללת 155 מ"מ, שהפגיזו את בית-הספר לשוטרים; מחלקת מרגמות 81 מ"מ, שהנחיתה אש בין היעדים, והתרכזה ברחבת בית-הספר לשוטרים. בחיפוי ההרעשה הגיעה מחלקת מק"כ, בפיקוד אייבי, לבתי פאג"י. על גגות הבתים הותקנו בידי חטיבה 16, מבעוד מועד, עמדות מוכנות, אולם דלתות הברזל בכניסה לגגות היו נעולות. הצנחנים פרצו את דלתות הדירות, התמקמו בתוכן והחלו יורים לעבר עמדות האויב בבית-הספר לשוטרים. המק"כים משכו אליהם את אש האויב, ופגז תול"ר ירדני, שנתקע בקיר החדר, פגע קשה באחד הצוותים.
מיד עם תחילת ההרעשה הארטילרית החלו ששת הטנקים בפיקוד רפי ישעיה לנוע במורד רחוב בר-אילן כדי לתפוש את מקומם בשני אגפי הפריצה של גדוד 66, שהיו במרחק קצר מאוד מקו עמדות הלגיון. מספר רפי: "הפקודה היתה להחליק על שרשראות במורד בלי להתניע, לבל ירגיש הלגיון בהתקרבנו. אולם הטנקים לא זזו. הוריתי להתניע. ממילא החריש רעש ההפגזה כל קול אחר." לאחר שתפשו את מקומם בין עצי הזית, החלו הטנקים להעסיק באש בכינון ישיר את בניין בית-הספר לשוטרים, ואת מוצב "המטלית הצהובה" באגף הדרומי של גבעת התחמושת. הארטילריה הפסיקה את פעולתה. הטנקים משכו אליהם את עיקר האש של האויב, שכללה אש שטוחת מסלול ואש תלולת מסלול.
האש היתה מדויקת ונפלה על הטנקים וסביבתם. הטען-קשר של רפי נפצע ודלקה פרצה ברשת ההסוואה בטנק השני. האנטנות נגדעו וכמו כן נפגעו הזרקורים והטלפונים החיצוניים, אך הטנקים הוסיפו לפעול כמעט ללא הפסקה. בשלב זה ביקש המג"ד תאורת זרקורים גדולים. מגג בית ההסתדרות אשר במעלה רחוב שטראוס הצליחו להאיר את חלקו העליון של בית-הספר לשוטרים. לאחר 10 דקות של הפעלת אש מרבית על-ידי הטנקים, הורה המג"ד לחדש את ההנחתה הארטילרית, אולם מהומת האש הגדולה הקשתה ביותר על הטיווח. בנוסף לכך נחת פגז ירדני ישירות על אחד הקנים ממחלקת המרגמות שבפיקודו של חרמוני ו-16 רגמים נפגעו, מתוכם נפצעו חמישה פצעי מוות. מחלקת התול"ר, אשר התמקמה ליד בתי המפונים, סייעה בפינוי הנפגעים. עוד נפגעי מחלקת המרגמות מפונים לאחור, קודמה פלוגה ד' בפיקוד גיורא אשכנזי, שנועד לפרוץ את הגדרות אל היעדים, כשחוליות הרתק נעות לעבר הגדר הראשונה; הכוח של שלמה נע בראש ואחריו חולייתו של סיימן. כשיצאו מתוך מסתור הבתים, לא ראו את השטח שלפניהם. שניים מעדו תוך התבוננות והתקשו להתרומם. הצוותים התקדמו בשפיפה כשהם נצמדים לאדמה. כשהגיעו לגדר הראשונה, התברר שאין צורך לגזור את הגדר. שלמה מעך אותה והצמידה לקרקע. גיורא, אשכנזי, מ"פ ד', עמד ליד הפירצה וכיוון את הרתקים. חיילי חוליות הרתק התפרסו משני העברים, כשהם מפנים את העשב הגבוה כדי ליצור למאג"ים ולמקלעונים שדה אש נוח. חיילי הלגיון לא הבחינו במתרחש. כאשר הרתקים ירו, החלו חוליות הפריצה בעבודתן. המחלקה הראשונה בפיקודו של בלום התקדמה בחסות האש, כשהיא נושאת עמה בונגלור ארוך בן עשרה פרקים, נזהרת שלא יתפרק. על אף היתקלות, הם התקדמו שפופי ראש לעבר הגדר. פצצות מרגמה נפלו בקרבתם ופצעו שניים מחולייתו של שלמה. ההתקדמות נמשכה. כאשר בלום המ"מ נתקל בגדר, החל לדחוף את הצינור פנימה, בעוד חייליו מחברים את פרקי הבונגלור. בלום הפעיל את הבונגלור ופוצץ את הגדר. בשלב זה החלו הרתקים אף הם להיפגע. גלעד, אשר התרומם מעל הגדר עם המא"ג על מנת לירות מן המותן לעבר מקור אש ירדני, נפגע. כדור פגע בראשו של זקס. שתי פצצות מרגמה נפלו בין סיימן וטנא, וסיימן נפצע ברגלו. הפציעות לא בלמו את אש הרתק, שהמשיכה בקצב מוגבר. נורו גם 12 פצצות בזוקה על הבניין והתעלה שלידו. בלום סימן את הפירצה וגיורא פקד על בוקי המ"מ להתקדם לפיצוץ הגדר השלישית. גיורא כיוון את בוקי למקומו. המחלקה של בוקי, כשהצינור הארוך בידיה, נעה קדימה כשהמ"מ בראש. בוקי הגיע לגדר הסבוכה, ובעזרת חייליו הניח את הבונגלור הארוך ופוצצו. הפירצה סומנה בפנסים ירוקים ובקריאות "פירצה" "פירצה".
מתוך הספר "בעקבות לוחמים"
מאת ההיסטוריון אריה יצחקי.