אלבום תמונות
יניב
אני מנסה לכתוב לך ולא יודע מה. יש כל כך הרבה דברים שהייתי רוצה לספר לך, לשאול אותך ולבקש בהם את עזרתך.
אני מנסה להיות מציאותי, כשהיית בחיים באמת יכולת לעזור ולהקשיב, ידעתי שיש לי על מי לסמוך. אבל היום, אני יכול לכתוב, לדבר, לצעוק ואפילו לבכות ולהתחנן אבל אתה לא תענה. אני מנסה לחשוב ולשכנע את עצמי שאתה שומע ויודע מה עובר עלי ואולי אפילו שומר עלי ועוזר לי באיזו שהיא דרך מסתורית כלשהי.
קשה לי לבטא את עצמי בכתב אבל לדבר איתך אני יכול.
אז אני פשוט רוצה שתדע שאתה חסר לי, שאני אוהב אותך מתגעגע לנצח.
אחיך
אסף.
יניב!
כבר מעל שנה שאתה לא איתי,
כבר מעל שנה שאתה כל כך חסר וכבר מעל שנה שיש לי רק זכרונות מהאח שאהבתי כל כך.
אם רק הייתי יודע שאתה מקשיב לי עכשיו הייתי מספר לך, כמה חסרים לי הימים שהיינו יושבים בחדר והייתי מקשיב בהערצה לכל העצות שאתה, אחי הגדול והמנוסה נתת לי.
תמיד ידעתי שיש לי לאן לפנות, יש מי שיקשיב לי וברוב המקרים גם נתן פתרונות שהיה נותן כל אדם בעל ניסיון.
והיום נשארתי בלי ניסיון ובלי האח, שפתר או שבכל מקרה ניסה לפתור את בעיותיי.
וכל מה שאני עושה זה לשבת בבית העלמין ולספר לך על הבעיות שלי.
מדבר לקבר שלך בתקווה שאתה מקשיב ומסוגל לעזור.
לסיום המכתב הזה יניב. תמיד אהבתי לקבל את עזרתך ועד היום אני לא מאמין שהכל נגמר.
אוהב ומתגעגע לנצח
אחיך אסף.