תפריט נגישות

טוראי משה סלנר ז"ל

משה סלנר
בן 27 בנפלו
בן רבקה והרמן
נולד ברומניה - בוקרשט
בי"ט בתמוז תש"ו, 18/7/1946
התגייס ב-מאי 1964
שרת בחיל הלוגיסטיקה, חטיבת הצנחנים
יחידה: מרכז הובלה 6900, גד' 101
נפל בקרב
בי"א בתשרי תשל"ד, 7/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: תל א-סאקי
באזור רמת הגולן
מקום קבורה: נהריה
חלקה: 3, שורה: 3, קבר: 15.
הותיר: אישה, הורים ואח

קורות חיים

משה, בן רבקה והרמן, נולד ביום י"ט בתמוז תש"ו (18.7.1946) בבוקרשט ברומניה. כשהיה בן ארבע שנים עלה עם משפחתו לארץ. את לימודיו היסודיים סיים בבית הספר "כצנלסון" בנהריה, העיר שבה השתקעו הוריו לאחר חבלי קליטה לא מעטים. את לימודיו התיכוניים סיים בבית ספר תיכון עיוני שם.

משה היה ילד שהצטיין בכישרונותיו ובדמיונו היוצר. הוא אהב לנסות כל רעיון שצץ בראשו, והיה בונה מערכות מסובכות, מחומרים מכל הבא ליד לצרכים שנראו לו רציניים בתכלית. יום אחד התקין לעצמו חכה ממוט של מטאטא, חיבר חבל לחכתו וישב לדוג בבריכת מים. משנרדם בחום השמש והחליק לתוך המים - הציל אותו עובר אורח אלמוני והביא אותו לבית הוריו. פעם אחרת המציא "מכונת הקרנה" והושיב את ילדי השכונה לצפות בסיפור "עליבבא וארבעים השודדים". היה לו חוש טכני מפותח להפליא והוא שיעשע את בני הבית בשובבותו, ביזמתו ובהמצאותיו המסובכות. היתה לו גם טביעת עין למראות ולמצבים, והוא נהג לצייר את שראו עיניו, ולהביא מציוריו כמתנה להורים.

תכונה אחת ברורה הסתמנה אצלו כבר מגיל מוקדם - חוש הצדק והמוסר, שלפיו נהג תמיד במשך כל חייו: משה לא היה מעתיק מעולם מתלמיד אחר, לא הרשה לחזק להכות את החלש, מעולם לא שינה מדרכו בעבור טובות הנאה, תמיד העדיף את הדרך הקשה וחסרת הפשרות, שהקשתה עליו את חייו לא מעט, אבל נתנה לו סיפוק של שלמות עם עצמו, ומנעה התנגשויות בינו לבין מצפונו.

הוא לא ידע להחליט איזה מקצוע יבחר לו בחיים. הוא העריץ את ליאונרדו-דה-וינצ'י על רבגוניותו ועיסוקיו הרבים, אלא שהבין, שאין מקום בעולם שם יוכל ללמוד צילום ומכונאות, חשמלאות וכדורגל, מבנה כלי נשק ועבודת בניין - הכל בעת ובעונה אחת. לבסוף בחר בהנדסאות בניין ונרשם לבית הספר להנדסאים בחיפה. עם סיום לימודיו בהצלחה, החל עובד ב"סולל בונה".

משה גויס לצה"ל במחצית מאי 1964. לאחר הטירונות, ולאחר ששירת כמחסנאי במשך זמן מה, הוצב בתפקיד נהג משאית בפיקוד הצפון. הוא שימש דוגמא לחבריו במזגו הטוב, בסבלנותו ובמסירותו ללא גבול לתפקידו. הוא היה נאמן ועוזר לחבריו תמיד, והיה אהוב עליהם מאוד. בכל מה שעשה הצטיין, ותמיד פעל בצניעות וברוח טובה. לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר הוצב ביחידת מילואים וכפעם בפעם היה נקרא לתקופות של שירות מילואים פעיל. בשנת 1971 נשא לאישה את רחל שפגשה במסיבת נישואין של ידידו הטוב מילדות. שנתיים ימים חי הזוג באושר רב. משה דאג לכל מחסוריה של אשתו ולהרגשתה הטובה בביתם, וגם עשה להרחבת הספרייה שלו והתעסק בשאר תחביביו.

כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, היה משה במילואים שלושה שבועות קודם. הוא סופח כנהג זחל"מ ליחידת צנחנים ונשלח עימה לרמת הגולן. ביומה השני של המלחמה, יום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973), יצא בזחל"ם כדי לחלץ פצועים. ליד תל-סאקי נפגע הזחל"ם בהפגזה ארטילרית כבדה והוא נהרג. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בנהריה. השאיר אחריו אישה, הורים ואח.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה