סמ"ר ליאור איטח ז"ל

אלבום תמונות

מכתב לליאור מאמא

ליאור, ביום חמישי 13.9.01 חזרת מהבסיס אחרי יום של עבודה קשה. סיפרת לי, אמא, היום קמתי מוקדם כי היה לנו היום בבסיס ביקורת נגמ"שים וטנקים. עבדתי היום קשה ועכשיו אני נורא עייף, אני הולך להתקלח ולישון.
ליאור, הסתובבת סביבי בלי סוף, רצית להעביר לי מסר. אחרי כמה דקות ביקשתי ממך, ליאור, לך להתקלח. אמרת לי טוב, אבל במקום ללכת ביקשת ממני לכבות את הלהבות של הגז. ישבנו בסלון אני ואתה, סיפרת לי על התוכניות שלך אחרי השרות הצבאי. ליאור אתה וכל המשפחה, היינו צריכים להפליג ל-14 יום זה טיול לשחרור מהצבא, אבל הגורל התאכזר. ליאור נלקח ממני שבוע לפני ההפלגה בלי חשבון, בלי לתת לנו להיות ביחד 14 יום של כיף.
ליאור. ביום חמישי בשעה 10:00 בלילה אתה עייף אבל מתעקש ללכת לחברים בקריות. בשעה 11:00 אתה מתקשר ואומר לנו שהכל בסדר ואתה אצל חבר. בבוקר קמתי בשעה חמש ארבעים וחמש בבוקר, ליאור לא במיטה, רציתי להתקשר אליך, אמרתי לעצמי אני אשטוף פנים ואחרי זה אני אתקשר אליך. התקשרתי בשעה 6:00 כבר לא היה מענה בטלפון. כל כמה דקות הייתי מתקשרת ואין מענה. ליאור, היכן אתה אני שואלת את עצמי. בשעה 7:00 הילד של השכנים ראה אותי מחכה לך בחוץ והוא סיפר לי שהאוטו מעוך בגשר ליד צומת ראש הנקרה. ליאור באותו רגע אני לא מעכלת את הבשורה המרה עד השעה 7:15 שדפקו לי בדלת וקיבלתי את הבשורה מהמשטרה.
ליאור, כשראיתי את השוטרים וקיבלתי את הבשורה העיניים מלאות דמעות, הגרון חנוק, ריקנות נפשית עוטפת אותי ואני שואלת היכן אתה ליאור. למה לא התקשרתי אליך איך שהתעוררתי ככה לא היית הולך לי ליאור.
נסענו לבית החולים לזהות אותך, ליאור, כשראיתי אותך שוכב חשבתי לעצמי באותו רגע, ליאור שושן. ליטפתי אותך, נתתי לך נשיקות.
ליאור כבר חלפו להן שנתיים וחצי. הכל נעצר לעד וכלום לא השתנה, אותו געגועים והכעס שלא התקשרתי אליך בבוקר איך שהתעוררתי אני מרגישה חוסר אונים, אוצה אותך ליאור ואין מי שיענה לי.
ליאור לעולם לא אשכח אותך.
ואיך שתמיד דאגת לי שלא יחסר לי דבר. ליאור. תמיד אזכור אותך עם שיער זהוב עיני דבש ואת החיוך שלך תמיד דאג. עזר.
ליאור. אני מבקשת ממך סליחה אם אמרתי או עשיתי משהו לא בסדר. ליאור, איך בוקר אחד הכל נעצר. ליאור נשארת מאחור בגיל 22 שנה. כה צעיר ולי כל כך קשה להמשיך. העצב לא נגמר לעולם והמחשבות לא מרפות. ליאור אם טוב לך שם. אך אני חייבת להיות חזקה ולזכור אותך תמיד צעיר.
ליאור. אתה צריך להיות בן 25 שנה. מעניין אותי לדעת איך היית נראה ועוד המחשבות לא מרפות אותי.
ליאור אתהח סר לי מאוד.
אני תמיד אזכור ואנצור אותך בליבי.
אוהבת אותך מאוד מאוד ותמיד אוהב אותך ליאור.

ממני אמא רחל