"ערב שבת (05.04.2002), כוח מהפלוגה המסייעת של הגדוד נתקל במחבלים. בהיתקלות נפצע פצעים אנושים סמל עודד קורנפיין ז"ל.
אל נקודת ההיתקלות התקדם כוח חילוץ שכלל את חפ"ק המג"ד ובו רועי ששימש כקשר מג"ד וכוח נוסף מפלוגה ז'. הכוח הגיע אל מחסה בדופן האחורית של הבית שבו היה הפצוע. תמונת המצב לגבי מקומו המדויק לא הייתה ברורה, אבל ההבנה בקרב כוח החילוץ הייתה כי הפצוע נמצא בסמטא וכי יש להגיע אליו במהירות האפשרית על מנת לחלצו לאחור. כל אותו זמן נמשכו חלופי הירי בסמטא שמעבר לבית.
בשלב זה ניתק רועי עצמו מן החפ"ק, עזב את המחסה וזינק לפנים תחת אש אל עבר הסמטא ומקורות הירי מתוך כוונה כפולה: לחסל את המחבלים ולהגיע אל הפצוע על מנת לחלצו. בהגיעו אל הסמטא הספיק רועי לנהל אש עם המחבלים למשך מס' שניות אולם מיד אחר כך נפצע באורך קשה ומאוחר יותר נפטר מפצעיו.
רועי היה הראשון מתוך הכוח שיצא מן המחסה אל השטח מוכה האש בסמטא. כל זאת, מתוך ידיעה ברורה כי הוא מסכן את חייו ולמרות העבודה כי מתוקף תפקידו כקשר מג"ד לא היה חייב לנוע לפנים. למרות זאת, יצא מיוזמתו קדימה כשהוא מושך את שאר הלוחמים אחריו.
במעשיו האלו הפגין רועי אומץ לב, רעות מן הדרגה העליונה, מנהיגות אישית, דבקות במשימת הלחימה באויב ובמשימת חילוץ הפצוע בנסיבות הקשות ביותר האפשריות, אל מול המחיר הכבד ביותר".
מתוך דברים שכתב סא"ל חן לבני, מג"ד 932, מפקדו הישיר של רועי