"רועי שלנו. רועי שלי.
קשה לי לדבר עליך בלשון עבר.
אתה חסר לי.
אני לא מאמינה ולא רוצה להאמין
כי לא תכנס, לא תחבק ולא תנשק אותי שוב.
קשה לי מאוד בלעדיך.
אתה חסר לי בצחוק שלך.
אתה חסר לי באהבתך אלי.
אתה חסר לי ברעש שלך.
אתה חסר לי בטלפונים שלך.
אתה חסר לי בחדוות החיים שלך.
אני יודעת כי קולי לא נשמע.
כקול קורא במדבר אני קוראת
אך אין עונה.
אבל דע לך כי אתה אתי כל הזמן".
מתוך דברים שכתבה אמא.