'הני'
לומר את האמת, איננו יודעים אם הדף הזה יוכל להמחיש את אשר חשנו ואנו חשים כלפי בן כתתינו, סגן אליעזר אלבז ז"ל.
משונה לנו מאוד לומר את המילה ז"ל על חברנו היקר, משום שביטוי זה לא הלם מעולם את פני הילד שלו, חיוכו, אופיו וחריפות שכלו. אף מורינו בבית ספר "כצנלסון" נרתעו מלהענישו בגלל נפשו העדינה.
"הני" דבש, כך קראנו לו, כינוי זה דבק בו מאז היותו בכיתה ו', כי הוא היה באמת מתוק כדבש, לא רק בחיצוניותו אלא גם בפנימיותו האצילה.
אין צורך לציין את הצלחתו בלימודים ובקיאותו הרבה, שכן אמרנו כבר כי ניחן בשכל חריף, שכל אשר ניתן את ביטויו גם באחד מבתי הספר הגבוהים בארץ, הלוא הוא "הפנימיה הצבאית" בחיפה. משם אצה לו דרכו גם בשורות צבא ההגנה לישראל, שם עשה חייל. מי יודע, לולא נקטעה דרכו, לאן היה מגיע...
אליעזר אמנם היה נמוך קומה אבל תמיד בלט משכמו ומעלה.
אהבנו את בלוריתו הזהובה (שהיתה כעין כתר לראשו), את צחוקו המתגלגל, מבט עינו החודר שעל צבען קשה היה לעמוד. לא נגזים אם נומר, שלא היתה נערה מבנות הכיתה אשר הני לא כבש את ליבה, ואפילו לרגע... ואילו "הגברים" שבבני הכיתה רצו תמיד להדמות לו.
יכולנו לכתוב עוד הרבה דפים וגם הם לא היו מספיקים, כדי להביע את רגשותינו על חבר כיתה זה, האהוב והיקר, שעם מותו הטרגי אנו מסרבים להשלים.
אם המציאות טופחת על פנינו ו"הני" איננו בני מחזור כ"א מרכינים ראשם לזכרו.
אנו אוהבים אותך, אליעזר,
יהי זכרך ברוך.