מדברי קרובת משפחה: "אני יכולה לתת עדות חיה עד כמה היה נחוש בנימין לחזור לגדודו כי באותה תקופה שרתתי במשרד של בית ההבראה הנ"ל בנהריה, ויום אחד נקראתי לחייל פצוע בשם דויטש, פגשתי בחור מקסים, שסיפר לי שהוא בן דוד של חברי באותם ימים (אח"כ בעלי), כשנוכחתי עד כמה הוא סובל מפציעתו ברגל ואפילו לא ירד מהמיטה ממש התחננתי ובקשתיו שרופא בית ההבראה ד"ר מילשטיין יאשר לו ללא היסוס לפחות עוד שבוע החלמה, אך הוא התעקש לחזור מיד ללא דחוי לגדודו, וכך בצליעה על רגל אחת עזב.
מראה זה לא אשכח לעולם, ובדיעבד לאחר נפילתו הרגשתי מין חוסר אונים וכשלון שלא הצלחתי לשכנעו להשאר.
48 שנה אני "סוחבת" סיפור זה וסוף סוף ניתנת לי הזדמנות לפרסמו".