נעם אחי היקר!
הימים חולפים ועוד שנה עוברת.
אני מנסה להבין איך זה שהזמן
עובר כך מהר מבלי להתחשב בנו,
כל כך מהר מבלי לכאוב את כאבנו.
נעם, אחי היקר, את דמותך ואישיותך אי אפשר לשכוח - דמות נערצת היית.
טוב ליבך, אצילותך, עזרתך לזולת, החיוך שהאיר עיניים,
חוכמת החיים המיוחדת שהייתה לך.
כל אלה ועוד הרבה שלא סיפרתי, הם צוואתך להמשך קיומך.
גם היום, כמו אתמול,
קשה עד מאוד להתמודד עם השכול,
עדיין שואלת שאלות - ומענה מבקשת.
אין שום תשובה, אני יודעת.
אבל אני מתגעגעת - מאוד מתגעגעת...
הזמן חולף, מביא אירועים שאתה לא עד להם.
חסרונך הולך ומורגש יותר ויותר.
כל הזמן אנו מוצאים את עצמנו אומרים "אילו רק".
"אילו רק", כך אחי היקר, בלית ברירה אנו ממשיכים את החיים.
אחי היקר - היית לי אח
אני מבטיחה לספר עליך,
על היותך יחיד במינו בחייך.
כל הזיכרונות, כל החוויות באהבה אנצור,
אדבר בך ואזכר בך מדור לדור.
אוהבת לנצח,
אסנת.