קורות חיים
בנם הבכור של ליטל וגיל. אדר נולד בנהריה ביום ו' באדר תשנ"ד .(16.2.1994) אח בכור של אור וסער.
אדר גדל והתחנך בנהריה. הוא למד בבית הספר היסודי "אוסישקין" והמשיך לבית הספר הרב-תחומי למצוינות ולמנהיגות חברתית "עמל שחקים" בעיר.
אוהביו מתארים את אדר כילד מלא חיים ואנרגטי, אשר נהג לרוץ על קצות אצבעותיו ברחבי נהריה, כששיערו הבלונדיני החלק מתנופף ברוח. ילד עצמאי מאוד שתמיד מוקף חברים, אוהב ואהוב על הכול. גיל אביו סיפר: "אדר היה ילד אהוב על כולם, והחיוך לא ירד מפניו גם ברגעי הקושי. גם כשבגר היה מהלך תמיד קסם על סביבתו ... הוא היה 'צופיפניק' נלהב, שהצטיין בצופי האש".
אדר סיים את לימודיו בהצלחה רבה. בספר המחזור כתבו עליו חבריו: "תלמיד מסודר וחבר אמת שאוהב את הבגדים הטובים ביותר. ילד נערץ על חבריו ותלמיד למופת".
ערך הנתינה ואהבת הבריות איפיינו את אדר בכל אשר פנה. אוהביו סיפרו כי אדר "הותיר את חותמו בכל מי שפגש, היה תמיד דמות משמעותית עבור הסובבים אותו. עם זאת, ניחן גם בצניעות ובנוכחות רגועה ושקטה". בני משפחתו תיארו את אדר כ"נפש חופשייה". אביו סיפר כי אדר מעולם לא ידע פחד והיה מוכן לנסות כל דבר חדש.
אהבתו הגדולה ביותר של אדר היתה ארץ ישראל. הוא היה מטייל לאורכה ולרוחבה של הארץ, ברגל או ברכבי שטח, בכל הזדמנות שהיתה לו. השיר האהוב על אדר היה "קום והתהלך בארץ", ואת קירות חדרו קישטו תמונות מטיוליו הרבים. אימו סיפרה כי הוא נהג לנזוף בבני המשפחה על שהם "לא יודעים ליהנות מהחיים - מכיוון שהם לא רוכשים רכב שטח". אביו סיפר כי "אדר אהב מאוד את הים ואת רכבי השטח, והיה בקיא במעלותיהם של רכבי השטח השונים, לכן איש לא התפלא כאשר בשירותו הצבאי בחר להיות נהג רכב השטח של מפקד היחידה".
ביום 30.7.2012 התגייס אדר לצה"ל ושובץ לחיל השריון בבסיס שיזפון. חברו של אדר, אלמוג דלי, סיפר: "אדר היה פטריוט אמיתי, לוחם ... אנחנו מכירים מכיתה ג', וכולנו היינו מיועדים לשירות בחיל האוויר, אבל אדר ויתר כי רצה שירות קרבי".
במהלך שירותו סיים אדר בהצלחה קורסים והשתלמויות כקשר.
לקראת השנה השנייה לשירות, עבר אדר לשרת כקשר בעוצבת ברק. מעלותיו של אדר ובהן אומץ ליבו ונכונותו התמידית להתנדב למבצעים, לצד אהבתו הגדולה לרכבי שטח, הביאו למינויו כעוזרו האישי של מפקד החטיבה אלוף-משנה תומר יפרח, כאיש חפ"ק וכנהג רכב השטח שלו. "זה היה תפקיד קשה אך מאתגר", סיפר אביו.
חבריו לצבא תיארו את אדר כ"איש של אנשים, טוב לב במידה בלתי רגילה, שהיה עוזר ונותן מעצמו בסבלנות אין קץ". אחרים סיפרו כי נהגו לכנותו "גבר-גבר" וכי הוא היה "בחור זהב שאהב את החיים ותמיד היה הראשון לעזור בכל דבר. הוא מאוד אהב את השירות הצבאי והיה ממש מורעל על הצבא".
בקיץ 2014 יצאה ישראל למבצע "צוק איתן" נגד החמאס באזור עזה. הרקע למבצע היה ירי רקטות הולך ומתגבר מרצועת עזה לישראל בחודש יוני 2014. המבצע החל ב-8.7.2014 בהפצצות מהאוויר, וכעבור תשעה ימים החלה כניסה קרקעית של יחידות צבא לרצועת עזה לטפל במוקדי הירי ובמנהרות הטרור, משימות שבוצעו עד תום המבצע בסוף חודש אוגוסט.
חיל השריון לקח חלק במבצע "צוק איתן" מראשיתו, ובמסגרת זו יצא כוח מבצעי של החטיבה, ובו גם אדר, לסיור בגבול עזה, סמוך לקיבוץ עין השלושה.
גיל, אביו של אדר, סיפר כי שעות ספורות קודם לכן הודיע לו אדר כי הוא התנדב להישאר בצבא שבת שנייה ברציפות. "אנחנו במלחמה, ובמלחמה לא יוצאים הביתה ליהנות, לבלות ולנוח, אלא נשארים עם המפקדים והחברים לפלוגה ועושים מה שצריך. תמסור את אהבתי לכל המשפחה, נתראה בקרוב" שיחזר גיל את השיחה האחרונה עם אדר, והוסיף כי באותה השיחה סיפר לו אדר בהתרגשות בלתי מרוסנת שהוא יוצא לסיור המבצעי הראשון שלו כנהג רכב השטח של מפקד החטיבה. "זו הייתה שיחה טובה. התמלאתי בגאווה, כי אלו הערכים שאדר ספג בבית. אנחנו משפחה ערכית שאוהבת את המדינה ואת עם ישראל, ואת הערכים הללו הנחלנו לילדינו", סיפר האב.
כמה שעות לאחר השיחה בין אדר לאביו, במהלך הסיור המבצעי אליו יצא, נתקל הכוח בחוליית מחבלים ובה תשעה חמושים מהזרוע הצבאית של חמאס אשר חדרו לשטח מדינת ישראל דרך מנהרת טרור, כשבכוונתם לבצע פיגוע באחד היישובים הסמוכים לגדר במרכז רצועת עזה. המחבלים פתחו באש מקלעים ובירי טילים נגד טנקים לעבר הכוח. הכוח השיב באש והדף את המחבלים לשטח רצועת עזה, מחבל אחד נהרג ושני חיילים נפלו בקרב.
רב-טוראי אדר נפל בקרב במבצע "צוק איתן" ביום כ"א בתמוז תשע"ד(19.7.2014) . איתו נפל סגן-אלוף אמוץ גרינברג.
אדר היה בן עשרים בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בנהריה. הותיר הורים, אח ואחות.
אדר הועלה אחרי נפילתו לדרגת סמל.
ספדו לאדר הוריו: "הכאב והצער הם נוראיים. זו אבידה קשה ונוראה מכול לכולנו. אנו אבלים, דואבים ומתגעגעים לבננו הנהדר והאהוב. איבדנו בן מדהים ונפלא, אחיו איבדו אח בכור אוהב ואהוב, שכל כך היה אכפת לו מכולם. שכולם העריצו אותו. אדר בליבנו, חי לנצח. נאהב ונזכור את האדם יפה התואר עם העיניים היפות ובעל האישיות האנושית, היפה, הגבר המיוחד הזה".
בן דודו של אדר, אמיר גיגי, ספד לו: "יש אנשים שנכנסים אל חיינו ועוזבים אותם במהירות, יש אנשים שגורמים לנשמה שלנו לרקוד ולעורר בנו את ההבנה ואת החוכמה, ויש אנשים שעושים את השמיים לדבר יפה יותר להסתכל עליהם."
ספדה לאדר דודתו רבקה: "איזה לב ענק וטהור היה לך, מלאך שלנו ... נתת את חייך כדי שתושבי הקיבוצים הסמוכים לא ייפגעו ויינצלו מגורל מר של פיגוע ענק. ואני תוהה, היית כל כך מיוחד? כי מישהו בחר בך למשימה הכל כך חשובה הזו לעם ישראל. כל כך צעיר, רק בן עשרים. גם במוות שלך נתת חיים, כמו החיים שתמיד הפחת בי כשהיית בא לסבתא וממלא לי את הנשמה בשמחה".
חברו, עמית שטרן, אשר גדל יחד עם אדר מאז גיל הגן, סיפר: "אדר היה אדם נערץ. לכל מקום שהלך הוא התקבל יפה ואנשים תמיד אהבו אותו. היה נוח לסביבה, הצחיק את כולם. זה כבר הפך לקלישאה לומר על בן אדם שנפל שהיה נערץ, אבל אצל אדר זה היה נכון. הוא באמת היה כזה. וגם הצליח בדרך שלו".
הוסיפה מחנכת הכיתה של אדר, מילה זגורי: "אדר היה קסם של תלמיד, תמיד עם חיוך שגרם לאחרים לצחוק ולחייך".
אהוד קרייף, חבר של המשפחה, סיפר כי "אדר היה מלח הארץ, כולם אהבו אותו. היה לו חיוך מיוחד, כמו של ג'וקר. פשוט בחור טוב. לפני שהוא נכנס לעזה הוא היה כאן אצלנו לארוחת ערב. הוא אמר שהם באימון בדרום ולא יודע מה הולך להיות, אבל לא חשש".
שנה לאחר נפילת אדר כתבה חן קרייף, בת זוגו: "אני לא יודעת אפילו איפה להתחיל. אפילו בסיוטים הכי גדולים שלי לא חשבתי שאצטרך לרשום לך הספד. ?די שלי אני לא אשכח את היום שהכרתי אותך שם בגיל חמש-עשרה. כולם אמרו לי: 'אין מצב זה לא יחזיק'. ואני? אני ידעתי שזאת אהבה ממבט ראשון. אבל איך אפשר לשכוח את כל הדברים הטובים? איפה אדי שלי שיפנק ויאהב? תמיד היית אומר לי 'את האשה של חיי, ואחרי הצבא אנחנו עוד נתחתן, גם אם לא נהיה יחד'. עכשיו אתה באמת שם. המלאך הכי יפה בגן עדן. 'אושר שלי' היית קורא לי ותמיד היית מזכיר לי שאתה זה שתמיד תשמור עליי. אני עומדת כאן עם מדים, שלוש שנים קדימה, בוגרת יותר ומלאת גאווה להיות עם הכומתה שהענקת לי".
להנצחתו של אדר, נחנך ביולי 2015 "מרכז הדרכה ע"ש אדר ברסנו ז"ל" בתחנת הכיבוי בנהריה השייכת לתחנת כיבוי אש והצלה אזורית זבולון. מרכז ההנצחה משמש למגוון פעולות ובהן הדרכות מקצועיות בנושאי כיבוי אש והצלה, טקסים לזכרו של אדר, הדרכות לחניכי צופי האש ואירועים קהילתיים שונים.
מרכז ההנצחה וההדרכה הינו פרי יוזמתו של אביו של אדר, גיל, המשרת כקצין כיבוי בתחנת זבולון בשיתוף עיריית נהריה. לדבריו "המרכז הוקם בתחנה שבה בילה אדר ימים ושעות בהתנדבות למען הקהילה. מרכז זה הוא הרוח החיה של תחנת זבולון".
בטקס חניכת מרכז ההדרכה על שם אדר נכחו רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו, חברת הכנסת נאוה בוקר, ראש עיריית נהריה ז'קי סבג, נציב הכבאות שחר איילון, אלוף-משנה תומר יפרח מפקד החטיבה, בכירים ומפקדים מצה"ל וממערך הכיבוי, חיילים וחברים של אדר. גיל, אביו של אדר, אמר בטקס: "אדר היה מקור גאווה למשפחה. גיבור ישראל שנפל בהיתקלות עם מחבלים במלחמה כל כך צודקת לעם ישראל. אדר מנע בגופו הרג של אזרחים רבים. אדר שלנו האמין בערך הנתינה עבור המולדת, היה פטריוט ושאפתן. אני גאה בך בני ובצוות החפ"ק והמח"ט, חבורה של אריות גיבורי מטרה. זכרונות רבים מציפים אותנו מסיפורים של חבריו ומבני משפחה שרק מחזקים אותנו בשנה הקשה. אדר שימש כצופה אש בתחנה זו והיה שותף פעיל שיצא למבצעים ושריפות של מחוז חוף. אדר היה דמות דומיננטית, סוחף, מלא אנרגיות, תזזיתי, מלא שמחת חיים, ילד יפה תואר וטוהר. מלך בחייו ומלאך במותו ... אדר בני, כל המשפחה גאה בך, מסרת את נפשך לכל עם ישראל. במותך ציווית את החיים. גיבור של העולם ילד עם חיוך של מלאכים, תשמור על העולם ילד כי אנחנו כבר לא מצליחים".
אלוף-משנה תומר יפרח, מפקדו של אדר בחטיבה, אשר לחם עם אדר בקרב במבצע "צוק איתן", אמר בטקס: "אני אוהב אותך אהבה עזה, שנה חלפה מאז שנהרגת, שנה שאנחנו מחפשים אותך בזיכרונות".
ספר תורה שנכתב לעילוי נשמתו של אדר הוכנס לבית הכנסת "אברהם אבינו" בעיר הולדתו נהריה.
לזכר הנופלים במבצע "צוק איתן" ובהם אדר, מתקיים בעיר נהריה מדי שנה מירוץ בשיתוף העירייה וקבוצת הריצה המקומית start2run. במירוץ לוקחים חלק לוחמי אש מרחבי הארץ הרצים לזכרו של אדר. משפחתו של אדר הזניקה את המירוץ בשנת 2014 לזכרו.
להנצחתו של אדר, נערך בחודש מרץ 2016 טורניר קט-רגל באולם הפיס בקריית חיים. הטורניר היה פרי יוזמתו של גיל, אביו של אדר, על רקע שחרורם של בני מחזורו של אדר מהשרות הסדיר. הטורניר הופק בשיתוף פעולה בין שלוש תחנות כיבוי האש המרכיבות את מחוז חוף חיפה, חדרה וזבולון בשילוב עם החטיבה של חיל השריון בה שירת אדר ובנוכחות חברים ובני משפחה. אמו של אדר, ליטל, התכבדה בבעיטת הפתיחה בטורניר. הטורניר נערך גם ב-2017, ומתוכנן להיות למסורת שנתית.
רון לחמן, חבר של אדר, כתב לזכרו את השיר "כמו שמש זורחת". השיר, שניתן להאזנה ביוטיוב, הולחן על ידי רון יחד עם אסף ששון, המבצע. מתוך השיר:
"... בוקר נעים שמיים קודרים / האדמה פתחה את פיה / לקחה את הטובים / גיבור אחד נח עכשיו מנוחת עולמים. // ורק שמחה אתה מכיל / חיוך רחב מאיר פנים / שאחריו הותיר / דמעה זולגת... עוד זולגת... עוד... // כמו שמש זורחת / תמיד מאיר, תמיד בזמן / מקום קטן בגן עדן / שקעת מוקדם."
סער, אחותו של אדר, העלתה לאתר יוטיוב מצגת עם תמונות ודברים שכתבה לזכרו. באתר יוטיוב ניתן למצוא מצגות וסרטונים שהכינו לזכרו של אדר אוהביו, ובהם תמונות וסיפורים מתחנות חייו.
תלמידי מגמת תקשורת "ניו מדיה" בבית ספר "עמל שחקים נהריה", בו למד אדר, הכינו סרט המספר על חייו ונפילתו. הסרט ניתן לצפייה ביוטיוב.