תפריט נגישות

סמל מרקו מאיר ברנשטיין ז"ל

מרקו ברנשטיין
בן 21 בנפלו
בן פרידה ואדוארד
נולד בליטא-קאונוס
בכ"ה בסיון תשכ"ז, 3/7/1967
התגורר בנהריה
התגייס ב-אוגוסט 1986
שרת בחטיבת הצנחנים
יחידה: גד' 202
נפל בקרב
בי"ז באייר תשמ"ח, 4/5/1988
מקום נפילה: מיידון
באזור לבנון
מקום קבורה: נהריה
הותיר: אמא ואח

קורות חיים

בן פרידה ואדוארד. נולד ביום כ"ה בסיוון תשכ"ז (3.7.1967) בעיר קאונוס שבליטא (ברית-המועצות לשעבר). כבר בהיותו בגן ילדים גילה כשרונות מוסיקליים והמחנכות המליצו להעניק לו חינוך מוסיקלי. בשנת 1974 החל מרקו ללמוד בבית ספר יסודי ובמקביל למד מוסיקה. אך יותר מכל אהב ספורט. בייחוד היאבקות, איגרוף, קרטה ושחיה. בסופו של דבר גברה אהבת הספורט על אהבת המוסיקה ומרקו ויתר על המשך חינוכו המוסיקלי.

בבית הספר היה מרקו אהוב על חבריו התלמידים וגילה סימני מנהיגות מובהקים. בהיותו ילד חזק ואמיץ יצא תמיד להגנת התלמידים היהודים מהתנכלויות חבריהם הלא יהודים. בשנת 1972, כששמע על רצח הספורטאים היהודים באולימפיאדת מינכן נשבע לנקום ברוצחים כשיגדל (הוא היה אז בן חמש). מאוחר יותר דרש שימולו אותו כדי שיהיה "יהודי אמיתי". זמן קצר לפני עלותו לארץ הציע לו שכנו, קצין סובייטי שעמד על סגולותיו, ללמוד בבית ספר לקצינים בצבא הסובייטי. תשובתו של מרקו היתה: "תודה, אני אסע לישראל ואהיה קצין בצה"ל".

מרקו עלה ארצה עם הוריו ב-1980, בהיותו בן 13, ואביו סיפר כי רק בזכות בנו הצעיר לא נשרה המשפחה בווינה, בדרכה לארץ, כפי שנהגו באותה התקופה מרבית העולם מבריה"מ. המשפחה השתקעה בנהריה והאב מצא עבודה כפועל במפעל של תע"ש. מרקו סיים את לימודיו בבית הספר המקיף העירוני בשיתוף רשת "עמל" במגמת מכניקה. מאיר (או מרקו כפי שכונה בפי כל) היה ספורטאי מצטיין ובמסגרת אגודתו "כפפות הזהב" זכה באליפות ישראל לנוער באיגרוף. הוא שיחק גם כדורגל וטניס, עסק בשחיה ובגלישה ושנתיים למד נגינה בפסנתר. מרקו היה חביב הנוער בנהריה ומגיל צעיר גילה רצון חזק ותכונות של מנהיגות.

כיאה לספורטאי מובהק, השתתף מרקו לפני גיוסו בחוג קדם-צבאי לשיפור הכושר וסיימו בהצטיינות. הוא התגייס לצה"ל באוגוסט 1986 ונמצא כשיר לשרת בחטיבת הצנחנים. מרקו עבר מסלול אימונים של צנחנים וסיים בהצלחה קורס מכי"ם. בתום הקורס הועלה לדרגת סמל ושובץ בפלוגה המסייעת, פלוגת סמלים נבחרת. בתקופת שירותו בעזה עבר חוויה קשה כאשר מחבל חמוש בגרזן הגיח לעברו מאחת הסימטאות והתנפל עליו. מרקו הספורטאי נאבק עמו וחיש מהר גבר עליו. בעקבות תקרית זו קיבלו ראש הממשלה דאז, יצחק שמיר, לשיחה אישית.

ביום י"ז באייר תשמ"ח (4.5.1988) יצאה יחידתו לפשיטה על בסיס מחבלים בכפר מיידון שבשולי אזור הביטחון בגבול לבנון. היתה זו פעולה משולבת רבת היקף, שבה השתתפו מלבד כוחות חיל רגלים גם תותחנים, יחידות שריון, הנדסה וחיל אוויר. הצנחנים ביצעו פעולת טיהור מעולה בכפר. אחרי מסע התקרבות שקט ליעד, בהיתקלות הראשונה עם מחבלי החיזבאללה בכניסה לכפר נפגע מרקו בראשו ונהרג מכדור אויב, בעודו מחפה על חבריו המסתערים. הוא נטמן בבית הקברות הצבאי בנהריה.

בדברי ההספד על קברו ציין מפקדו, כי מרקו שאף להגיע לקורס קצינים והצטיין ברצינות גישתו ובמסירותו לחבריו וליחידה. בהלווייתו השתתפו אלופי הצפון והמרכז וראש עיריית נהריה דאז (ששיכל בעצמו את בנו בקרב בלבנון) ציין, כי "מרקו וחבריו הם דוגמה שאפשר להתפאר בה". אחיו של מרקו, יורי, איש שריון שנפצע במבצע שלום הגליל והגיע ללוויה מארה"ב, אמר על קברו: "אחי, אני גאה בך". במכתב התנחומים למשפחה כתב שר הביטחון יצחק רבין כי מרקו "היה חייל מצוין, התנדב לכל משימה ואהוב על כל מי שהכירו".

לאחר מותו נטע ארגון הסטודנטים היהודים ברומא עץ לזכרו ביער של הקרן הקיימת.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה