תפריט נגישות

רב"ט יוסף יוסי קליין ז"ל

יוסף קליין
בן 20 בנפלו
בן דינה ובנימין
נולד בפתח תקוה
בד' בטבת תש"י, 24/12/1949
התגייס ב-אוגוסט 1968
שרת בחטיבת הצנחנים
יחידה: גד' 202
נפל בקרב
בכ"ו באייר תשכ"ט, 14/5/1969
במלחמת ההתשה
מקום נפילה: קנטרה
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: נהריה
חלקה: 2, שורה: 5, קבר: 4.

קורות חיים

בן בנימין ודינה. נולד ביום ד' בטבת תש"י (24.12.1949) בפתח תקוה, להוריו מניצולי השואה. הוא למד בבית הספר האזורי במושב בצת שבגליל המערבי וכאשר סיים את לימודיו שם עברו הוריו לנהריה. אחרי כן למד בבית הספר התיכון "יד נתן" ליד עכו.

הוא היה נער שקט, צנוע וטוב לב. לא ניסה להתבלט והיה דוגמא לנער הישראלי החיובי, הנער אשר על כתפיו מוטל גורל המדינה ועתידה. בבית הספר היה חביב על כל חבריו וגם מוריו כיבדו אותו על פשטות הליכותיו, על צניעותו ועל טוב לבו ונדיבותו.

יוסי גוייס לצה"ל באוגוסט 1968 והתנדב לשרת ביחידת צנחנים. הוא ידע את אשר לפניו. הטירונות קשתה עליו מאוד ולא פעם עברו עליו משברים, אך הוא עמד בכל בכוח רצונו העז ובגאוה חבש את הכומתה האדומה וענד את כנפי הצניחה בגאוה אך לא ביהירות. הוא לא הרבה בדברים ובדברו היו דבריו שקולים. אבל בכל זאת היה בעל נפש עליזה ואהב שובבות, משחק ועליזות נעורים.

את חבריו לספסל הלימודים זכר תמיד ואף כי התראה אתם לעיתים רחוקות בהיותו בצבא, בכל זאת היה קרוב אליהם. הוא התיידד מאוד עם חברים רבים שקנה לו בעת שירותו. מדי שובו מחופשה מן הבית היה מביא להם מכל טוב ועל חלקו ויתר למענם. הוא גם דאג לחבריו ואם אבד לאחד מהם ציוד באימונים או במרדף, היה הוא דואג להשיג את החסר ומניחו על מיטת חברו בלי שיבחין. אחר כך היה מודיע על האבדה כאילו היא שלו, או שהיה קונה את החסר מכספו.

בעולם הצנחנים מצא יוסף את כל עולמו. הוא מצא סיפוק ברוח החברית שביניהם, באחוות הלוחמים, בהרגשת השליחות ובעמידה בכל מאמץ. כך עשה את צעדיו הראשונים כמפקד כיתה ונשא את עיניו להתקדמות בסולם התפקידים. תכניותיו היו רבות ומפקדו המליץ לשלוח אותו לקורס קצינים. אחרי כן שאף להמשיך בלימודים. הוא לא הצטיין במעשי גבורה נועזים, אלא באותה סגולה של משמעת פנימית עמוקה וראיית המטרה הגדולה לנגד עיניו.

יוסף היה בן נפלא להוריו. נאמנותו וצניעותו הפכו אותו בבית הוריו למקור של אושר רב וכבוד וכן שימש דוגמא ומופת לשאר הילדים. ימי החופשה שלו היו ימי חג להורים. את חסכונותיו מן הצבא היה מביא להם ובכל הזדמנות עזר בכל אשר יכל.

ביום כ"ו באייר תשכ"ט (14.5.1969), נפל באזור קנטרה בהפגזת האויב. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בנהריה.

מפקד יחידתו כתב למשפחתו במכתב תנחומים: "היו בו שקט נפשי וביטחון שהישרו אוירה על חבריו והיה לו חיוך כובש שקנה את לבם. כאשר היינו צריכים לבחור חיילים לפעולה מאחורי קוי האויב היה יוסף אחד הנבחרים. בקרבות התעלה הצטיין כחייל אמיץ ונבחר וכלוחם מעולה נוכח פני האויב. מות גיבורים נפל, כשנשקו בידיו".

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה