סמ"ר יהודה משה ז"ל

קורות חיים

יהודה, בן פהימה ומשה, נולד בכ"ב חשון תשט"ו (54/11/18). בן יפה נולד על שפת ימה של נהריה (בבית החולים הישן), וזכה לשם יהודה אשר עם הזמן נוסף לו הכינוי "המכבי", וזאת על כי כבר בשחר ילדותו התבלט בכושר מנהיגות, בתעוזה ובאומץ לב- תכונות שאיפיינו אותו ביתר שאת עם גיוסו לצה"ל והתבגרותו.

יהודה למד בבי"ס "כצנלסון" בנהריה בשנים 1968-1960, והמשיך את לימודיו באורט חניכים בחיפה בשנים 1969-1971 במגמת חשמל.

יהודה התגייס לצה"ל ב- 18.2.1973 והשתחרר ביום 17.2.1976. הוא עשה את שרותו הצבאי בגדוד "ברק" בגולני אשר לפי דעתו היה זה הגדוד המובחר בצה"ל. זהו הגדוד אשר כבש את מוצב החרמון מידי הסורים- במלחמת יום-הכפורים.

תמונתו של יהודה הלוחם בקרבת המוצב, התפרסמה בעתון ידיעות אחרונות ביום 23.10.1973 במהלך שרותו היה מפקד מוצב, ברמת הגולן ואח"כ פעל במודיעין במסגרת "בטחון שדה".

יהודה היה בוגר קורס "עורב" בצה"ל (9.7.1976) וקורס מכי"ם (ביום 30.11.1976).

הצבא בכלל וגולני בפרט היה מקור גאוותו. הידע שלו, בכל הקשור במורשת קרב ובכל סוגי כלי הנשק השונים היה מדהים.

כדי להמשיך ולהיות בקשר עם צה"ל, ולתרום לו, בחר לעבוד ברפא"ל לאחר שחרורו משרותו (7.1.1979-27.1.1988).

יהודה עבד במחלקה הפירוטכנית ועם הזמן קיבל את האחריות על המדור במעבדה אשר שרתה את צרכי צה"ל.

ביום 27.1.1988 ארע פיצוץ במעבדה בעת ניסוי בחומר נפץ לייצור פצצה לצה"ל. יהודה נפצע קשה מאוד, ולאחר ארבעה ימים, במוצ"ש 30.1.1988- נפטר מפצעיו והוא רק בן 33 ו-3 חודשים.

לאחר מותו- הוקם אתר הנצחה ואנדרטה מרשימה לזכרו בסמוך למעבדה שבה ארע הפיצוץ.

יהודה אהב את החיים, את הארץ, את צה"ל, ואת האדם באשר הוא אדם. יהודה היה תמיד במרכז העניינים, התעניין בכל הקורה בסביבתו הקרובה והרחוקה והיה מוכן לעזור בגדולות כקטנות.

יהודה התנדב למד"א למשמר האזרחי וליחידת הית"ם ועזר בקליטת עלייה בעיר מגוריו כרמיאל.

יהודה הותיר אחריו אשה - זוהרה, בן- רועי, ובת- חן. אם, אחים ואחות, אשר עליהם היתה גאוותו.

קצרה היריעה מלספר על כל המורשת שהשאיר לנו - "אחינו הצעיר יהודה" ועל כך יעידו חבריו ומוקירי זכרו הרבים והכואבים את מותו בטרם עת.



ה מ ש פ ח ה