תפריט נגישות

סגן בועז רץ ז"ל

בועז רץ
בן 30 בנפלו
בן שלומית ומנס
נולד בשוויץ
בט"ז בכסלו תש"ח, 29/11/1947
התגורר בעין המפרץ
התגייס ב-יולי 1966
שרת בחיל התותחנים
יחידה: אגד ארטילרי 219
נפל בקרב
בה' בטבת תשל"ח, 15/12/1977
מקום נפילה: הר דב
באזור לבנון
מקום קבורה: קיבוץ עין המפרץ
הותיר: אשה, בן ובת, הורים ושתי אחיות

קורות חיים

בן מנס ושלומית. נולד בשוויץ ביום כ"ט בנובמבר 1947 יום הכרזת האו"ם על מדינת היהודים בארץ-ישראל. כשנה לאחר-מכן הגיע בועז יחד עם הוריו ועם רחל אחותו, לעין-המפרץ. הוא נקלט בקבוצת 'גפן'. בשנת 1965 סיים את לימודיו במוסד החינוכי 'נעמן' ונענה להחלטת הקבוצה לצאת לשליחות תנועתית, ולשמש כמדריך בקן יהוד. בועז הצליח שם מאוד. הפך לגורם מתסיס בקומונת המדריכים. כן היה אהוב על חניכיו. עם אחדים מהם שמר על קשר גם אחרי תקופת ההדרכה.

ביולי 1966 גויס בועז לצה"ל. לאחר הטירונות עבר קורס-מ"כים בנח"ל. כשפרצה מלחמת ששת-הימים סבל בועז משבר בעצם הכתף והיא הושמה בגבס. אף על פי כן, יצא לחפש את יחידתו שנלחמה בחזית הצפון. כעבור שנה עבר קורס-קצינים, וביולי 1968 השתחרר משירות סדיר בצבא בדרגת סגן.

בועז חזר והשתלב בחיי הקיבוץ, תחילה עבד במטע, ענף-נעוריו, ולאחר-מכן בענף השלחין. כן, שיחק בהתלהבות במשחק הכדורגל ובמשחק הכדורעף. ב-25 באוגוסט 1970 נשא לאישה את עירית, בת קיבוץ שמרת. שהה פרק-זמן קצר בשמרת, אך חזר לעין-המפרץ. כאן נולדו בנו רונן ובתו נילי. הוא היה בן מסור וחבר להוריו, אבל גם בעל ואב למופת. המשפחה היתה בראש דאגותיו.

היה מעורב במסכת חיי העבודה, החברה והתרבות שבקיבוץ, בעל חוש-הומור, רגיש, מגלה הבנה לצורכי הזולת ותמיד שמח בחלקו. נוטל על עצמו תפקידים רבים ושונים: סדרן-עבודה, רכז ועדת-הספורט, רכז ועדת-העבודה, היה גם חבר המזכירות, חבר ועדת-המשק, חבר בועדת התרבות ובצוותי-החגים, לאחרונה נבחר כרכז ועדת הבנים - ואת כל התפקידים מילא במסירות ובכישרון. הצטיין בעבודה והיה בין המקצועיים והמנוסים שבענף השלחין. מהיר-תפיסה ובעל רגש אחריות.

עם השיחרור מהשירות הסדיר הוצב בועז לחיל-התותחנים, ובחיל זה עבר קורס קציני-תצפית וקורס פקחי-אויר. תוך זמן קצר התבלט כקצין מסור, מקצועי ואחראי וכמפקד מעולה. טוב-לבו, חוש-ההומור שלו וקור-רוחו במצבים קשים חיבבוהו על כל פקודיו ומפקדיו. כאיש-מילואים נטל חלק בתקריות-אש רבות ובקרבות שניטשו על השליטה בהר-דב. במלחמת יום-הכיפורים לחם בחירוף נפש ברמת-הגולן, שם התבלט במיוחד ועל-כך קיבל את אות-המלחמה. בועז נטל חלק גם בקרבות ההתשה ובתקריות-אש רבות שפרצו אחרי המלחמה.

בשירות המילואים האחרון שלו, בהר-דב, הוצע לבועז מקום שסכנתו פחותה, אך הוא סירב ואמר: "אני חתום על ההר הזה..." וביום ה' בטבת תשל"ח (15.12.1977) נפל על הגנת הר-דב בהתקפת מחבלים. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבקיבוצו. השאיר אחריו אישה, בן ובת, הורים ושתי אחיות.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה